לפרק הקודם

הבשורה על-פי מתי
פרק יג

משל הזורע

1  בּהָו דֵּין יָומָא נפַק יֵשׁוּע מִן בַּיתָּא. וִיתֶב עַל יַד יַמָּא 1  בַּיוֹם הַהוּא יָצָא יֵשׁוּעַ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב עַל-יַד הַיָּם.
2  ואִתכַּנַּשׁו לוָתֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. אַיך דּנִסַּק נִתֶּב לֵהּ בּאִלפָא. וכֻלֵּהּ כִּנשָׁא קָאֵם הוָא עַל ספָר יַמָּא. 2  וְהִתְקַהֲלוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים, עַד כִּי עָלָה וְיָשַׁב בָּאֳנִיָּה וְכָל הֶהָמוֹן עָמַד עַל חוֹף הַיָּם.
3  וסַגִּי ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן בּפֶלָּאתָא ואָמַר: הָא נפַק זָרוֹעָא למִזרַע. 3  וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם הַרְבֵּה בִּמְשָׁלִים וְאָמַר: הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ.
4  וכַד זרַע. אִית דַּנפַל עַל יַד אוּרחָא. ואֶתַת פָּרַחתָא ואֶכַלתֵהּ. 4  וְכַאֲשֶׁר זָרַע, יֵשׁ שֶׁנָּפַל עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּבָא עוֹף וְאָכַל אוֹתוֹ.
5  וַאחרֵנָא נפַל עַל שׁוֹעָא. אַיכָּא דלַיתּ הוָא מֶדרָא סַגִּיאָא. ובַר שָׁעתֵהּ שׁוַח. מִטֹּל דּלַיתּ הוָא עוּמקָא דאַרעָא. 5  וְאַחֵר נָפַל עַל סֶלַע, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲדָמָה רַבָּה; וּמִיָּד צָמַח, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה עֹמֶק לָאֲדָמָה.
6  כַּד דּנַח דֵּין שִׁמשָׁא. חַם. ומִטֹּל דּלַיתּ הוָא לֵהּ עִקָּרָא. יבֶשׁ. 6  אַךְ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, נִצְרַב; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שֹׁרֶשׁ, הִתְיַבֵּשׁ.
7  וַאחרֵנָא נפַל בֵּית כּוּבֵּא. וַסלֶקו כּוּבֵּא וחַנקוּהי. 7  וְאַחֵר נָפַל בֵּין קוֹצִים; וְעָלוּ הַקּוֹצִים וְהֶחֱנִיקוּהוּ.
8  וַאחרֵנָא נפַל בּאַרעָא טָבתָא. ויַהב פֵּארֵא אִית דּמָאא. ואִית דֶּשׁתִּין. ואִית דַּתלָתִין. 8  וְאַחֵר נָפַל עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְנָתַן פְּרִי -- זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.
9  מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע. 9  מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.

מטרת המשלים

10  וַקרֶבו תַּלמִידָוהי. ואָמרִין לֵהּ: למָנָא בפֶלָּאתָא ממַלֶּל אַנתּ עַמהוֹן. 10  וְנִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ בִּמְשָׁלִים מְדַבֵּר אַתָּה אֲלֵיהֶם?
11  הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: דַּלכוֹן הוּ יִהִיב למִדַּע ארָזָא דמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. להָנוֹן דֵּין לָא יִהִיב. 11  וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: כִּי לָכֶם נִתָּן לָדַעַת אֶת סוֹד מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אַךְ לָהֶם לֹא נִתָּן;
12  למַן גֵּיר דּאִית לֵהּ. נִתִיהֶב לֵהּ ונִתיַתַּר לֵהּ. וַלמַן דּלַיתּ לֵהּ. ואָף הָו דּאִית לֵהּ נִשִׁתּקֶל מִנֵּהּ. 12  כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ וְיַעְדֹּף לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
13  מִטֹּל הָנָא בפֶלָּאתָא ממַלֶּל אנָא עַמהוֹן. מִטֹּל דּחָזֵין ולָא חָזֵין. ושָׁמעִין ולָא שָׁמעִין ולָא מִסתַּכּלִין. 13  מִשּׁוּם כָּךְ בִּמְשָׁלִים מְדַבֵּר אֲנִי אֲלֵיהֶם; כִּי רוֹאִים הֵם וְאֵינָם רוֹאִים, וְשׁוֹמְעִים וְאֵינָם שׁוֹמְעִים וְאֵינָם מְבִינִים.
14  וַשׁלָמָא בהוֹן נבִיוּתֵהּ דּאֵשַׁעיָא דאֶמַר: דּשִׁמעָא תִשִׁמעוּן ולָא תִסתַּכּלוּן. ומֶחזָא תֶחזוֹן ולָא תִדּעוּן. 14  וּמִתְמַלֵּאת בָּהֶם נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ שֶׁאָמַר: שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדְעוּ;
15  אִתעַבִּי לֵהּ גֵּיר לִבֵּהּ דּעַמָּא הָנָא. וּבִאדנַיהוֹן יַקִּירָאִית שׁמַעו. ועַינַיהוֹן עַמֶּצו. דּלָא נֶחזוֹן בּעַינַיהוֹן. ונִשִׁמעוּן בּאִדנַיהוֹן. ונִסתַּכּלוּן בּלִבּהוֹן. ונִתִפּנוֹן ואַסֶּא אִנּוֹן. 15  כִּי הֻשְׁמַן לֵב הָעָם הַזֶּה, וּבְאָזְנֵיהֶם בִּכְבֵדוּת שָׁמְעוּ, וְאֶת עֵינֵיהֶם עָצְמוּ, פֶּן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם וְיָבִינוּ בִּלְבָבָם וְיָשׁוּבוּ, וַאֲרַפֵּא אוֹתָם.
16  דִּילכוֹן דֵּין טוּבַיהֵין לעַינַיכּוֹן דּחָזיָן. ולִאדנַיכּוֹן דּשָׁמעָן. 16  וַאֲשֶׁר לָכֶם, אַשְׁרֵי עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת וְאָזְנֵיכֶם הַשּׁוֹמְעוֹת;
17  אָמֵין גֵּיר אָמַר אנָא לכוֹן: דּסַגִּיאֵא נבִיֵּא וזַדִּיקֵא אִתרַגרַגו דּנֶחזוֹן מִדֶּם דּחָזֵין אנתּוֹן ולָא חֲזָו. וַלמִשׁמַע מִדֶּם דּשָׁמעִין אנתּוֹן ולָא שׁמַעו. 17  כִּי אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁנְּבִיאִים וְצַדִּיקִים רַבִּים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים, וְלֹא שָׁמְעוּ.

פשר משל הזורע

18  אַנתּוֹן דֵּין שׁמַעו מַתלָא דזַרעָא. 18  אֲבָל אַתֶּם שִׁמְעוּ אֶת מְשַׁל הַזֶּרַע.
19  כֹּל דּשָׁמַע מִלתָא דמַלכּוּתָא ולָא מִסתַּכַּל בָּהּ. אָתֵא בִישָׁא וחָטֵף מִלתָא דַזרִיעָא בלִבֵּהּ. הָנָו הוּ דּעַל יַד אוּרחָא אִזדּרַע. 19  כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבַר הַמַּלְכוּת וְאֵינֶנּוּ מֵבִין אוֹתוֹ, בָּא הָרָע וְחוֹטֵף אֶת הַדָּבָר שֶּׁנִּזְרָע בִּלְבָבוֹ -- זֶהוּ אֲשֶׁר נִזְרַע עַל-יַד הַדֶּרֶךְ.
20  הָו דֵּין דּעַל שׁוֹעָא אִזדּרַע. הָו הוּ. דּשָׁמַע מִלתָא. ובַר שָׁעתֵהּ בּחַדוּתָא מקַבֶּל לָהּ. 20  וַאֲשֶׁר נִזְרַע עַל הַסֶּלַע, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וּמִיָּד מְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה,
21  לַיתּ לֵהּ דֵּין עִקָּרָא בָהּ. אֶלָּא דזַבנָא הוּ. ומָא דַהֲוָא אוּלצָנָא אָו רדוּפיָא מִטֹּל מִלתָא. עֲגַל מִתכּשֶׁל. 21  אַךְ אֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ בּוֹ, אֶלָּא זְמַנִּי הוּא; וּבִהְיוֹת צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, מַהֵר יִכָּשֵׁל.
22  הָו דֵּין דּבֵית כּוּבֵּא אִזדּרַע. הָא הוּ. דּשָׁמַע מִלתָא. ורֶניָא דעָלמָא הָנָא וטוּעיַי דּעוּתרָא חָנקִין לָהּ למִלתָא. וַדלָא פֵארֵא הָויָא. 22  וַאֲשֶׁר נִזְרַע בֵּין קוֹצִים, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר; וְדַאֲגַת הָעוֹלָם הַזֶּה וַּמַדּוּחֵי הָעֹשֶׁר חוֹנְקִים אֶת הַדָּבָר וּבְלִי פְּרִי יִהְיֶה.
23  הָו דֵּין דּעַל אַרעָא טָבתָא אִזדּרַע. הָו הוּ. דּשָׁמַע מִלַּתי ומִסתַּכַּל ויָהֵב פֵּארֵא. ועָבֵד אִית דַּמָאא ואִית דִּשׁתִּין ואִית דַּתלָתִין. 23  וַאֲשֶׁר נִזְרַע עַל אֲדָמָה טוֹבָה, הוּא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרִי וּמֵבִין, וְנוֹתֵן פְּרִי וְעוֹשֶׂה -- זֶה פִּי מֵאָה, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים.

משל החיטים והעשבים הרעים

24  אחרֵנָא מַתלָא אַמתֶּל להוֹן ואֶמַר: דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא דַזרַע זַרעָא טָבָא בַקרִיתֵהּ. 24  מָשָׁל אַחֵר הִמְשִׁיל לָהֶם וְאָמַר: דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ אֲשֶׁר זָרַע זֶרַע טוֹב בְּשָׂדֵהוּ.
25  וכַד דּמֶכו אנָשָׁא. אֶתָא בעֶלדּבָבֵהּ. וַזרַע זִיזָנֵא בַינָת חִטֵּא ואֶזַל. 25  וְכַאֲשֶׁר יָשְׁנוּ הָאֲנָשִׁים, בָּא אוֹיְבוֹ וְזָרַע זוּנִים בֵּין הַחִטִּים וְהָלַךְ.
26  כַּד דֵּין יִעָא עִסבָּא וַעֲבַד פֵּארֵא. הָידֵּין אִתִחזִיו אָף זִיזָנֵא. 26  אֲבָל כְּשֶׁצָּמַח הַגִּבְעוֹל וְעָשָׂה פְּרִי, אָז נִרְאוּ גַּם הַזּוּנִים.
27  וַקרֶבו עַבדָּוהי דּמָרֵא בַיתָּא. ואֶמַרו לֵהּ: מָרַן. לָא הָא זַרעָא טָבָא זרַעתּ בַּקרִיתָך. מִן אַימֶכָּא אִית בֵּהּ זִיזָנֵא. 27  וְנִגְּשׁוּ עַבְדֵי בַּעַל-הַבַּיִת וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, הַאִם לֹא זֶרַע טוֹב זָרַעְתָּ בְּשָׂדְךָ? מִנַּיִן יֵשׁ בּוֹ זוּנִים?
28  הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: גַּברָא בעֶלדּבָבָא עֲבַד הָדֵא. אָמרִין לֵהּ עַבדָּוהי: צָבֵא אַנתּ נֵאזַל נגַבֶּא אִנּוֹן. 28  וְהוּא אָמַר לָהֶם: אִישׁ אוֹיֵב עָשָׂה זֹאת. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְלַקֵּט אוֹתָם?
29  הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: דַּלמָא כַד מגַבֵּין אנתּוֹן זִיזָנֵא תִעִקרוּן עַמהוֹן אָף חִטֵּא. 29  אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא בְּעֵת שֶׁתְּלַקְּטוּ אֶת הַזּוּנִים תַּעַקְרוּ עִמָּהֶם גַּם אֶת הַחִטִּים.
30  שׁבוֹקו רָבֵין תּרַיהוֹן אַכחדָא עֲדַמָּא לַחֲצָדָא. וַבזַבנָא דַחֲצָדָא אָמַר אנָא לחָצוֹדֵא: גַּבָּו לוּקדַם זִיזָנֵא ואַסּוֹרו אִנּוֹן מֵאסָריָתָא דנֵאקדּוּן. חִטֵּא דֵין כַּנֶּשׁו אִנֵּין לאָוצרַי. 30  הַנִּיחוּ לִשְׁנֵיהֶם לִגְדֹל יַחַד עַד הַקָּצִיר, וּבְעֵת הַקָּצִיר אֹמַר לַקּוֹצְרִים: לַקְּטוּ תְּחִלָּה אֶת הַזּוּנִים וְקִשְׁרוּ אוֹתָם צְרוֹרוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, אֲבָל אֶת הַחִטִּים אִסְפוּ לַאֲסָמַי.

משלים על גרגיר החרדל ועל השאור

31  אחרֵנָא מַתלָא אַמתֶּל להוֹן ואֶמַר: דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַפרִדּתָא דחַרדְּלָא דַנסַב גַּברָא זַרעָהּ בַקרִיתֵהּ. 31  מָשָׁל אַחֵר הִמְשִׁיל לָהֶם וְאָמַר: דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וּזְרָעוֹ בְּשָׂדֵהוּ.
32  והִי זעוֹריָא הִי מִן כֻּלהוֹן זַרעוֹנֵא. מָא דֵין דַּרבָת: רַבָּא הִי מִן כֻּלהוֹן יַרקוֹנֵא. והָויָא אִילָנָא. אַיך דּתֵאתֶא פָרַחתָא דַשׁמַיָּא תַקֶּן בּסָוכֵּיהּ. 32  וְהוּא הַזָּעִיר מִכָֹּל הַזְּרָעִים, אַךְ כְּשֶׁגָּדֵל -- גָּדוֹל הוּא מִכָּל הַיְרָקוֹת וְנַעֲשֶׂה לְעֵץ, עַד כִּי יָבוֹא עוֹף הַשָּׁמַיִם וִיקַנֵּן בַּעֲנָפָיו.
33  אחרֵנָא מַתלָא אֶמַר להוֹן: דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַחֲמִירָא הָו דּשִׁקלַת אַנתּתָא. טִמרַת בַּתלָת סאִין דּקַמחָא. עֲדַמָּא דכֻלֵּהּ חֲמַע. 33  מָשָׁל אַחֵר אָמַר לָהֶם: דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בִּשְׁלשׁ סְאִים קֶמַח, עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ.
34  הָלֵין כֻּלהֵין מַלֶּל יֵשׁוּע בּפֶלּאָתָא לכִנשֵׁא. וַדלָא פֶלָּאתָא לָא ממַלֶּל הוָא עַמהוֹן. 34  כָּל אֵלֶּה דִּבֵּר יֵשׁוּעַ בִּמְשָׁלִים אֶל הַהֲמוֹנִים, וּבְלִי מְשָׁלִים לֹא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם,
35  אַיך דּנִתמַלֶּא מִדֶּם דּאִתאֲמַר בּיַד נבִיָּא דאֶמַר: אֶפתַּח פּוּמי בּמַתלֵא. ואַבַּע כַּסיָתָא דמִן קדָם תַּרמיָתֵהּ דּעָלמָא. 35  לְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד הַנָּבִיא, לֵאמֹר: אֶפְתְּחָה פִּי בִּמְשָׁלִים וְאַבִּיעָה נִסְתָּרוֹת מִלִּפְנֵי מוֹסְדוֹת עוֹלָם.

פשר משל החיטים והעשבים הרעים

36  הָידֵּין שׁבַק יֵשׁוּע לכִנשֵׁא. ואֶתָא לבַיתָּא. וַקרֶבו לוָתֵהּ תַּלמִידָוהי ואָמרִין לֵהּ: פַּשֶּׁק לַן מַתלָא הָו דּזִיזָנֵא ודַקרִיתָא. 36  אָז עָזַב יֵשׁוּעַ אֶת הַהֲמוֹנִים וּבָא הַבַּיְתָה. וְנִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: בָּאֵר לָנוּ אֶת מְשַׁל הַזּוּנִים וְהַשָּׂדֶה.
37  הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: הָו דַּזרַע זַרעָא טָבָא אִיתָוהי בּרֵהּ דּאנָשָׁא. 37  וְהוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: זֶה שֶׁזָּרַע אֶת הַזֶּרַע הַטּוֹב הוּא בֶּן-הָאָדָם.
38  וַקרִיתָא אִיתֵיהּ עָלמָא. זַרעָא דֵין טָבָא בנֵיהּ אִנּוֹן דּמַלכּוּתָא. זִיזָנֵא דֵין אִיתַיהוֹן בּנָוהי דּבִישָׁא. 38  וְהַשָּׂדֶה הוּא הָעוֹלָם. וְהַזֶּרַע הַטּוֹב בְּנֵי הַמַּלְכוּת הֵם, אַךְ הַזּוּנִים הֵם בְּנֵי הָרָע.
39  בּעֶלדּבָבָא דֵין דַּזרַע אִנּוֹן אִיתָוהי סָטָנָא. חֲצָדָא דֵין אִיתָוהי שׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא. חָצוֹדֵא דֵין מַלַאכֵא. 39  וְהָאוֹיֵב שֶׁזָּרַע אוֹתָם הוּא הַשָּׂטָן. הַקָּצִיר הוּא קֵץ הָעוֹלָם, וְהַקּוֹצְרִים הֵם הַמַּלְאָכִים.
40  אַיכַּנָּא הָכֵיל דּמִתגַּבֵּין זִיזָנֵא ויָקדִּין בּנוּרָא. הָכַנָּא נִהוֶא בשׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא הָנָא. 40  לָכֵן כְּמוֹ שֶׁמְּלֻקְּטִים הַזּוּנִים וְנִשְׂרָפִים בָּאֵשׁ, כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם הַזֶּה;
41  נשַׁדַּר בּרֵהּ דּאנָשָׁא מַלַאכָוהי וַנגַבּוֹן מִן מַלכּוּתֵהּ כֻּלהוֹן מַכשׁוּלֵא וכֻלהוֹן עָבדַּי עָולָא. 41  יִשְׁלַח בֶּן-הָאָדָם אֶת מַלְאָכָיו וִילַקְּטוּ מִמַּלְכוּתוֹ אֶת כָּל הַמַּכְשֵׁלוֹת וְאֶת כָּל עוֹשֵׂי הָעָוֶל,
42  ונַרמוֹן אִנּוֹן בּאַתּוֹנָא דנוּרָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא. 42  וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתָם לְתַנּוּר אֵשׁ. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
43  הָידֵּין זַדִּיקֵא נִנִהרוּן אַיך שִׁמשָׁא במַלכּוּתֵהּ דּאַבוּהוֹן. מַן דּאִית לֵהּ אִדנֵא דנִשׁמַע. נִשׁמַע. 43  אָז יַזְהִירוּ הַצַּדִיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְכוּת אֲבִיהֶם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.

שלושה משלים

44  תּוּב דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לסִימתָא דַמטַשׁיָא בַקרִיתָא. הָי דּאֶשׁכְּחָהּ גַּברָא וטַשׁיָהּ. ומִן חַדוּתֵהּ אֶזַל זַבֶּן כֹּל דּאִית לֵהּ. וזַבנָהּ לַקרִיתָא הָי. 44  עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאוֹצָר טָמוּן בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר מְצָאוֹ אִישׁ וְהִטְמִינוֹ; וּמִשִּׂמְחָתוֹ הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ וְקָנָה אֶת הַשָּׂדֶה הַהוּא.
45  תּוּב דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא תַגָּרָא דבָעֵא הוָא מַרגָּניָתָא טָבָתָא. 45  עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ סוֹחֵר שֶׁחִפֵּשׂ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת.
46  כַּד דֵּין אֶשׁכַּח מַרגָּנִיתָא חֲדָא יַקִּירַת דּמַיָּא. אֶזַל זַבֶּן כֹּל מָא דאִית לֵהּ וזַבנָהּ. 46  וְכַאֲשֶׁר מָצָא מַרְגָּלִית אַחַת יִקְרַת עֵרֶךְ, הָלַךְ וּמָכַר אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְקָנָה אוֹתָהּ.
47  תּוּב דָּמיָא מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לַמצִידּתָּא דנִפלַת בּיַמָּא. ומִן כֹּל גּנֶס כַּנשַׁת. 47  עוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהוּטְלָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין.
48  וכַד מלָת. אַסקוּהּ לַספָרַי יַמָּא וִיתֶבו. גַּבִּיו וטָבֵא אַרמִיו בּמָאנֵא. ובִישֵׁא שׁדָו לבַר. 48  וְכַאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה, הֶעֱלוּהָ לִשְׂפַת הַיָּם, וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ; אֶת הַטּוֹבִים הֵטִילוּ לְכֵלִים, וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ הַחוּצָה.
49  הָכַנָּא נִהוֶא בשׁוּלָמֵהּ דּעָלמָא. נִפּקוּן מַלַאכֵא. וַנפַרשׁוּן בִּישֵׁא מִן בַּינַי זַדִּיקֵא. 49  כָּךְ יִהְיֶה בְּקֵץ הָעוֹלָם; יֵצְאוּ הַמַּלְאָכִים וְיַבְדִּילוּ אֶת הָרָעִים מִבֵּין הַצַּדִּיקִים,
50  ונַרמוֹן אִנּוֹן בּאַתּוֹנָא דנוּרָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא. 50  וְיָטִילוּ אוֹתָם לְתַנּוּר אֵשׁ. שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם.
51  אָמַר להוֹן יֵשׁוּע אִסתַּכַּלתּוֹן כֻּלהֵין הָלֵין. אָמרִין לֵהּ: אֵין מָרַן. 51  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הֲבִינוֹתֶם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמְרוּ לוֹ: כֵּן, אֲדוֹנֵינוּ.
52  אָמַר להוֹן: מִטֹּל הָנָא כֹל סָפרָא דמִתּתַּלמַד למַלכּוּת שׁמַיָּא דָמֵא לגַברָא מָרֵא בַיתָּא. דּמַפֶּק מִן סִימָתֵהּ חַדּתָתָא ועַתִּיקָתָא. 52  אָמַר לָהֶם: עַל כֵּן כָּל סוֹפֵר הַמְלֻמָּד לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִּם דּוֹמֶה לְאִישׁ בַּעַל-בַּיִת הַמּוֹצִיא מֵאוֹצְרוֹתָיו חֲדָשׁוֹת וְישָׁנוֹת.

אין נביא בעירו

53  וַהֲוָא דכַד שַׁלֶּם יֵשׁוּע מַתלֵא הָלֵין. שַׁנִּי מִן תַּמָּן. 53  וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ אֶת הַמְּשָׁלִים הָאֵלֶּה, הָלַךְ מִשָּׁם.
54  ואֶתָא לַמדִינתֵּהּ. ומַלֶּף הוָא להוֹן בַּכנוּשָׁתהוֹן. אַיכַּנָּא דנִתִהרוּן. ונֵאמרוּן: אַימֶכָּא לֵהּ להָנָא חֶכֶמתָא הָדֵא וחַילֵא. 54  וּבָא לְעִירוֹ וְלִמֵּד אוֹתָם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, עַד כִּי תָּמְהוּ וְאָמְרוּ: מִנַּיִן לוֹ לָזֶה הַחָכְמָה הַזֹּאת וְהַגְּבוּרוֹת?
55  לָא הוָא הָנָא ברֵהּ דּנַגָּרָא. לָא אִמֵּהּ מִתקָריָא מַריַם. ואַחָוהי יַעקוֹב ויוֹסֵא ושִׁמעוֹן וַיהוּדָא. 55  הַאֵין זֶה בֶּן הַנַּגָּר? הַאֵין אִמּוֹ נִקְרֵאת מִרְיָם? וְאֶחָיו -- יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה?
56  ואַחוָתֵהּ כֻּלהֵין לָא הָא לוָתַן אִנֵּין. אַימֶכָּא לֵהּ להָנָא הָלֵין כֻּלהֵין. 56  וְאַחְיוֹתָיו כֻּלָּן הֲלֹא אִתָּנוּ הֵן? מִנַּיִן לוֹ לָזֶה כָּל אֵלֶּה?
57  ומִתכַּשׁלִין הוָו בֵּהּ. הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר להוֹן: לַיתּ נבִיָּא דַצעִיר אֶלָּא אִן בַּמדִינתֵּהּ וַבבַיתֵּהּ. 57  וְהֵם נִכְשְׁלוּ בּוֹ, אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ.
58  ולָא עֲבַד תַּמָּן חַילֵא סַגִּיאֵא מִטֹּל לָא הַימָנוּתהוֹן. 58  וְלֹא עָשָׂה שָׁם גְּבוּרוֹת רַבּוֹת בִּגְלַל אִי- אֱמוּנָתָם.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset