לפרק הקודם

אגרת שאול השניה אל הקורינתים
פרק ד

אוצר רוחני בכלי חרס

1  מִטֹּל הָנָא לָא מָאנָא לַן בּתִשׁמִשׁתָּא הָדֵא דאַחִידין חנַן. אַיך רַחמֵא דַהוָו עֲלַין. 1  לָכֵן אֵין אָנוּ נִלְאִים מִן הַשֵּׁרוּת הַזֶּה שֶׁאָנוּ מַחֲזִיקִים בּוֹ, כְּפִי הָרַחֲמִים שֶׁהֻשְׁפְּעוּ עָלֵינוּ,
2  אֶלָּא אַסלִין חנַן כַּסיָתָהּ דּבֶהתּתָא. ולָא מהַלּכִין חנַן בּחָרעוּתָא. ולָא נָכלִין חנַן מִלתֵהּ דּאַלָהָא. אֶלָּא בגַליוּתָא דַשׁרָרָא מחָוֵין חנַן נַפשַׁן לכֻלהוֹן רֶעיָנֵא דַבנַינָשָׁא קדָם אַלָהָא. 2  אֶלָּא מָאַסְנוּ בְּסִתְרֵי בֹּשֶׁת וְאֵין אָנוּ מִתְהַלְּכִים בְּעָרְמָה וְאֵין אָנוּ מְרַמִּים בִּדְבַר הָאֱלֹהִים, אֶלָּא בְּגִלּוּי הָאֱמֶת מַצִּיגִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לְכָל מַצְפּוּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
3  ואִן דֵּין מכַסיָא הי סבַרתָא דִילַן. לאַילֵין דּאָבדִּין הִי מכַסיָא. 3  וְאִם נִסְתֶּרֶת הִיא בְּשׂוֹרָתֵנוּ, נִסְתֶּרֶת הִיא לָאוֹבְדִים,
4  אַילֵין דּאַלָהָה בעָלמָא הָנָא עָוַר מַדּעַיהוֹן עַל דּלָא מהַימנִין. דּלָא נִדנַח להוֹן נוּהרָהּ דַּסבַרתָא דשׁוּבחֵהּ דַּמשִׁיחָא. דּהוּיוּ דמוּתֵהּ דּאַלָהָא. 4  אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עִוֵּר אֶת שִׂכְלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְרַח עֲלֵיהֶם אוֹר הַבְּשׂוֹרָה שֶׁל כְּבוֹד הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא דְּמוּת הָאֱלֹהִים.
5  לָא הוָא גֵיר נַפשַׁן מַכרֲזִין חנַן. אֶלָּא לַמשִׁיחָא יֵשׁוּע מָרַן. לנַפשַׁן דֵּין דּעַבדַּיכּוֹן חֲנַן מִטֹּל יֵשׁוּע. 5  הֵן לֹא עַל עַצְמֵנוּ מַכְרִיזִים אָנוּ, אֶלָּא עַל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵינוּ; וְעַל עַצְמֵנוּ -- שֶׁאֲנַחְנוּ עַבְדֵיכֶם לְמַעַן יֵשׁוּעַ;
6  מִטֹּל דּאַלָהָא הָו דּאֶמַר דּמִן חֶשּׁוֹכָא נוּהרָא נִדנַח. הוּ דנַח בּלִבָּוָתַן. דּנִתנַהַר בִּידַעתָא דשׁוּבחֵהּ דּאַלָהָא. בּפַּרצוֹפֵּהּ דּיֵשׁוּע משִׁיחָא. 6  כִּי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר 'יֹפַע אוֹר מֵחֹשֶׁךְ', הוּא זָרַח בְּלִבּוֹתֵינוּ לְמַעַן נוּאַר בִּידִיעַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים, בִּפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
7  אִית לַן דֵּין סִימתָא הָדֵא במָנָא דחִצפָּא. דּרַבּוּתָא דחַילָא מִן אַלָהָא תִהוֶא ולָא מִנַּן. 7  בְּרַם יֵשׁ לָנוּ הָאוֹצָר הַזֶּה בִּכְלִי חֶרֶס, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה גֹּדֶל הַכֹּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא מֵאִתָּנוּ.
8  בּכֹל מִדֶּם דֵּין מִתאַלצִין חנַן. אֶלָּא לָא מִתחַנקִין חנַן. מִתּטַרפִין חנַן. אֶלָּא לָא חָיבִּין חנַן. 8  בְּכָל דָּבָר נִלְחָצִים אָנוּ, אַךְ אֵין אָנוּ מֻכְרָעִים; אָנוּ מֻתְקָפִים, אַךְ אֵין אָנוּ מְנֻצָּחִים;
9  מִתרַדפִּין חנַן. אֶלָּא לָא מִשׁתַּבקִין חנַן. מִסתַּחפִּין חנַן. אֶלָּא לָא אָבדִּין חנַן. 9  אָנוּ נִרְדָּפִים, אַךְ אֵין אָנוּ נְטוּשִׁים; אָנוּ מֻשְׁלָכִים, אַךְ אֵין אָנוּ אוֹבְדִים;
10  בּכֹלִזבַן גֵּיר מִיתוּתֵהּ דּיֵשׁוּע בּפַגרַין שׁקִילִין חנַן. דּאָף חַיָּוהי דּיֵשׁוּע בּפַגרַין נִתגּלוֹן. 10  כִּי בְּכָל עֵת נוֹשְׂאִים אָנוּ בְּגוּפֵנוּ אֶת מִיתַת יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בְּגוּפֵנוּ;
11  אִן חֲנַן גֵּיר חַיֵא למָותָּא מִשׁתַּלמִין חנַן מִטֹּל יֵשׁוּע. הָכַנָּא אָף חַיָּוהי דּיֵשׁוּע נִתגּלוֹן בּפַגרַן הָנָא דמָאֵת. 11  שֶׁהֲרֵי אִם בִּהְיוֹתֵנוּ חַיִּים נִמְסָרִים אָנוּ לַמָּוֶת לְמַעַן יֵשׁוּעַ, כָּךְ גַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בְּגוּפֵנוּ זֶה אֲשֶׁר מֵת.
12  הָשָׁא מָותָּא בַן מִתחַפַּט וחַיֵּא בכוֹן. 12  כָּעֵת הַמָּוֶת פּוֹעֵל בָּנוּ, וְהַחַיִּים בָּכֶם.
13  אָף חֲנַן הָכֵיל דַּחדָא הי רוּחָא דהַימָנוּתָא אִית לַן אַיך דַּכתִיב: דּהַימנֵת מִטֹּל הָנָא אָף מַללֵת. מהַימנִין חנַן. מִטֹּל הָנָא ואָף ממַללִין חנַן. 13  לָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ, שֶׁרוּחַ אַחַת שֶׁל אֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ, -- כַּכָּתוּב: הֶאֱמַנְתִּי, לָכֵן גַּם דִּבַּרְתִּי. -- מַאֲמִינִים אָנוּ, וְלָכֵן גַּם מְדַבְּרִים אָנוּ.
14  ויָדעִין חנַן דּהָו מַן דּאַקִּים למָרַן יֵשׁוּע. אָף לַן בּיַד יֵשׁוּע נקִים. וַנקַרבַן עַמכוֹן לוָתֵהּ. 14  וְיוֹדְעִים אָנוּ כִּי מִי שֶׁהֵקִים אֶת אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ, עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ יָקִים גַּם אוֹתָנוּ, וִיקָרְבֵנוּ אֵלָיו עִמָּכֶם;
15  כֹּל מִדֶּם גֵּיר מִטֹּלָתכוֹן הוּ. דּכַד מִתיַתּרָא טַיבּוּתָא ביַד סַגִּיאֵא. תִּסגֶּא תָודִּיתָא לשׁוּבחֵהּ דּאַלָהָא. 15  כִּי הַכֹּל לְמַעַנְכֶם הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁפַּע הַחֶסֶד בְּיַד רַבִּים תִּרְבֶּה הַתּוֹדָה לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים.

המשכן הארצי לעומת הבית אשר מן השמים

16  מִטֹּל הָנָא לָא מָאנָא לַן. אָפִן בַּרנָשַׁן גֵּיר בַּרָיָא מִתחַבַּל. אֶלָּא דמִן לגָו מִתחַדַּת יוֹם מִן יוֹם. 16  בִּגְלַל זֹאת אֵין אָנוּ נִלְאִים; כִּי גַּם אִם הָאָדָם הַחִיצוֹנִי שֶׁלָנוּ נִשְׁחָת, הִנֵּה הַפְּנִימִי מִתְחַדֵּשׁ יוֹם יוֹם.
17  אוּלצָנֵהּ גֵּיר דּזַבנָא הָנָא כַד טָב זעוֹר וקַלִּיל. שׁוּבחָא רַבָּא דלָא סָכָא לעָלַם עָלמִין מטַיֶּב לַן. 17  הֵן צָרַת הַזְּמַן הַזֶּה, אַף שֶׁהִיא קְטַנָּה וְקַלָּה, מְכִינָה לָנוּ כָּבוֹד גָּדוֹל אֵין קֵץ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים;
18  דּלָא חָדֵין חנַן בּהָלֵין דּמִתחַזיָן. אֶלָּא בהָלֵין דּלָא מִתחַזיָן. דּמִתחַזיָן דֵּין דּזַבנָא אִנֵּין. דּלָא מִתחַזיָן דֵּין דַּלעָלַם אִנֵּין. 18  שֶׁהֲרֵי אֵין אָנוּ שָׂשִׂים בִּדְבָרִים אֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים, אֶלָּא בְּאֵלֶּה שֶׁלֹּא נִרְאִים. וְהַנִּרְאִים זְמַנִּיִים הֵם, אַךְ הַבִּלְתִּי נִרְאִים לְעוֹלָם הֵם.
לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset