לפרק הקודם

איגרת שאול אל הגלאטים
פרק ד

עבדים לעומת בנים -- המשך

1  אָמַר אנָא דֵין דַּכמָא זַבנָא דיָרתָּא טלֶא. לָא פרִישׁ מִן עַבדָּא. כַּד מָרָא הו דּכֻלהוֹן. 1  וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַיּוֹרֵשׁ נַעַר אֵין הוּא נִבְדָּל מִן הָעֲבָדִים, אַף כִּי אָדוֹן הוּא שֶׁל כֻּלָּם.
2  אֶלָּא תחֵית אֶפִּטרוֹפֵּא אִיתָוהי ורַבַּי בָּתֵּא. עֲדַמָּא לזַבנָא דסָם אַבוּהי. 2  אֲבָל תַּחַת אֶפִּטְרוֹפְּסִים הוּא וּפְקִידֵי בַּיִת, עַד לַזְּמַן שֶׁקָּבַע אָבִיו.
3  הָכַנָּא אָף חֲנַן. כַּד יַלּוּדֵא הוַין. תּחֵית אִסטוּכסָוהי דּעָלמָא משַׁעבּדִין הוַין. 3  כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ, כַּאֲשֶׁר עוֹלָלִים הָיִינוּ, תַּחַת עִקְּרֵי הָעוֹלָם מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ.
4  כַּד מטָא דֵין שׁוּלָמֵהּ דּזַבנָא. שַׁדַּר אַלָהָא לַברֵהּ וַהֲוָא מִן אַנתּתָא. וַהֲוָא תחֵית נָמוֹסָא. 4  אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ מְלֹא הָעֵת, שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ, וְהָיָה יְלוּד אִשָּׁה וְהָיָה תַּחַת הַתּוֹרָה,
5  דּלַאילֵין דַּתחֵית נָמוֹסָא אִנּוֹן נִזבֶּן. וַנקַבֶּל סִימַת בּנַיָּא. 5  לְמַעַן יִפְדֶּה אֶת הַלָּלוּ אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה הֵם, וּנְקַבֵּל אֶת מַעֲמַד הַבָּנִים.
6  ודאִיתַיכּוֹן דֵּין בּנַיָּא. שַׁדַּר אַלָהָא רוּחָא דַּברֵהּ ללִבָּוָתכוֹן. הָי דּקָריָא אַבָא אַבוּן. 6  וּמִכֵּיוָן שֶׁאַתֶּם בָּנִים, שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶל לִבּוֹתֵיכֶם אֶת רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵאת: אַבָּא, אָבִינוּ.
7  מִכֵּיל לָא הֲוַיתּוֹן עַבדֵּא. אֶלָּא בנַיָּא. ואִן בּנַיָּא. אָף יָרתֵּא דאַלָהָא ביַד יֵשׁוּע משִׁיחָא. 7  מֵעַתָּה אֵינְכֶם עֲבָדִים אֶלָּא בָּנִים; וְאִם בָּנִים, גַּם יוֹרְשֵׁי הָאֱלֹהִים עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

דאגתו של שאול לגלטים

8  הָידֵּין גֵּיר כַּד לָא יָדעִין הוַיתּוֹן לאַלָהָא. פּלַחתּוֹן להָנוֹן דּמִן כּיָנהוֹן לָא הֲוָו אַלָהֵא. 8  הֲרֵי אָז, כַּאֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אֶת הָאֱלֹהִים, עֲבַדְתֶּם אֶת הַלָּלוּ שֶׁמִּטִּבְעָם לֹא הָיוּ אֵלִים.
9  הָשָׁא דֵין דִּידַעתּוֹן לאַלָהָא. ויַתִּירָאִית דּאִתִידַעתּוֹן מִן אַלָהָא. תּוּב הֲפַכתּוֹן לכוֹן עַל הָנוֹן אִסטוּכסֵא מַרעֵא ומִסכֵּנֵא. ומִנדּרֵשׁ צָבֵין אנתּוֹן למִשׁתַּעבָּדוּ להוֹן. 9  אֲבָל כָּעֵת, שֶׁיּוֹדְעִים אַתֶּם אֶת הָאֱלֹהִים, וּבְיוֹתֵר -- שֶׁנּוֹדַעְתֶּם לֵאלֹהִים, שׁוּב פְּנִיתֶם לָכֶם אֶל אוֹתָם עִקָּרִים רוֹפְפִים וַעֲלוּבִים, וּמֵחָדָשׁ רוֹצִים אַתֶּם לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָהֶם.
10  יָומֵא ויַרחֵא וזַבנֵא וַשׁנַיָּא נָטרִין אנתּוֹן. 10  יָמִים וָחֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים שׁוֹמְרִים אַתֶּם.
11  דָּחֵל אנָא דַלמָא סרִיקָאִית לאִית בּכוֹן. 11  חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא לַשָּׁוְא יָגַעְתִּי בָּכֶם.
12  הֲוָו אַכוָתי. מִטֹּל דּאָף אֶנָא אַכוָתכוֹן הֲוֵית. אַחַי בָּעֵא אנָא מִנכוֹן. לָא מִדֶּם אַסכִּלתּוֹן בִּי. 12  הֱיוּ כָּמוֹנִי, כִּי גַּם אֲנִי הָיִיתִי כְּמוֹכֶם. אַחַי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם! לֹא עֲוִיתֶם לִי כְּלָל.
13  יָדעִין אנתּוֹן גֵּיר דּבַכרִיהוּת בִּסרי סַבַּרתּכוֹן הוֵית מִן קדִים. 13  הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁבְּחֻלְשַׁת בְּשָׂרִי בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם בַּתְּחִלָּה.
14  ונִסיוֹנָא דבִסרי לָא שָׁטתּוֹן ולָא נַדּתּוֹן. אֶלָּא אַיך דַּלמַלַאכָא דאַלָהָא קַבֶּלתּוֹנָני. ואַיך דַּליֵשׁוּע משִׁיחָא. 14  וְאֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁל בְּשָׂרִי לֹא בְּזִיתֶם וְלֹא תֵּעַבְתֶּם, אֶלָּא כְּמוֹ מַלְאַךְ אֱלֹהִים קִבַּלְתֶּם אוֹתִי, וּכְמוֹ אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
15  אַינָו הָכֵיל טוּבכוֹן. סָהֵד אנָא גֵיר עֲלַיכּוֹן. דּאִלּוּ מִשׁכּחָא הוָת. עַינַיכּוֹן חָצֵין הוַיתּוֹן ויָהבִּין לִי. 15  אַיֵּה אֵפוֹא אָשְׁרֵיכֶם? כִּי מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה, אֶת עֵינֵיכֶם הֱיִיתֶם עוֹקְרִים וְנוֹתְנִים לִי.
16  דַּלמָא בּעֶלדּבָבָא הֲוֵית לכוֹן דּאַכרֲזֵת לכוֹן שׁרָרָא. 16  שֶׁמָּא לְאוֹיֵב הָיִיתִי לָכֶם בְּהַכְרִיזִי לָכֶם אֶת הָאֱמֶת?
17  חָסמִין בּכוֹן. לָא הוָא לשַׁפִּירתָּא. אֶלָּא למִחבַּשׁכוֹן הוּ צָבֵין. דּאַנתּוֹן תִּהווֹן חָסמִין בּהוֹן. 17  הֵם מְקַנְּאִים בָּכֶם שֶׁלֹּא לְטוֹבָה, אֶלָּא לִכְבֹּל אֶתְכֶם הֵם רוֹצִים, כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תְּקַנְּאוּ בָּהֶם.
18  שַׁפִּיר הוּ דֵין דּתִתחַסמוּן בּשַׁפִּירָתָא בכֹל זבַן. ולָא אֶמַּתי דַּלוָתכוֹן אנָא בַלחוֹד. 18  וְאוּלָם טוֹב הוּא שֶׁתִּתְקַנְּאוּ בְּטוֹבוֹת בְּכָל עֵת, וְלֹא רַק כַּאֲשֶׁר אֲנִי אֶצְלְכֶם.
19  בּנַי אַילֵין דּמִנדּרֵשׁ מחַבֶּל אנָא. עֲדַמָּא דנִתּתּצִיר בּכוֹן משִׁיחָא. 19  בָּנַי, אֲשֶׁר מֵחָדָשׁ בְּחֶבְלֵי לֵדָה אֲנִי עֲלֵיכֶם, עַד אֲשֶׁר יְעֻצַּב בָּכֶם הַמָּשִׁיחַ;
20  צָבֵא הוֵית גֵּיר דּאֶהוֶא לוָתכוֹן הָשָׁא ואֵשַׁחלֶף בַּרת קָלִי. מִטֹּל דּתַמִּיהּ אנָא בכוֹן. 20  שֶׁכֵּן רוֹצֶה הָיִיתִי לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם עַכְשָׁו וּלְשַׁנּוֹת אֶת נִימַת קוֹלִי, מִשּׁוּם שֶׁתָּמֵהּ אֲנִי עֲלֵיכֶם.

שתי הבריתות

21  אֶמַּרו לִי אַנתּוֹן אַילֵין דּצָבֵין דּנִהווֹן תּחֵית נָמוֹסָא. לֵהּ לנָמוֹסָא לָא שָׁמעִין אנתּוֹן. 21  אִמְרוּ לִי אַתֶּם שֶׁרוֹצִים לִהְיוֹת תַּחַת הַתּוֹרָה, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה?
22  כּתִיב גֵּיר דּלַאברָהָם תּרֵין בּנִין הֲוָו לֵהּ. חַד מִן אַמתָא. וחַד מִן חֵארתָא. 22  הֵן כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד מִן הָאָמָה וְאֶחָד מִן הַחָפְשִׁיָּה.
23  אֶלָּא הָו דּמִן אַמתָא. בַּבסַר אִתִילֶד. הָו דֵּין דּמִן חֵארתָא בּמוּלכָּנָא הֲוָא. 23  בּרַם זֶה שֶׁמִּן הָאָמָה נוֹלַד בַּבָּשָׂר, אֲבָל זֶה שֶׁמִּן הַחָפְשִׁיָּה -- בַּהַבְטָחָה.
24  הָלֵין דֵּין אִיתַיהֵין פִלָּאתָא. דתַרתֵּין דִּיָתֵקוֹס. חֲדָא דמִן טוּר סִינַי. יָלדָּא לעַבדּוּתָא. דּאִיתֵיהּ הָגָר. 24  וְאֵלֶּה מְשָׁלִים הֵם לִשְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת; אַחַת, אֲשֶׁר מֵהַר סִינַי, יוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת, וְהִיא הָגָר;
25  הָגָר גֵּיר טוּרָא הו דּסִינַי דּבַארָבִיָּא. ושָׁלמָא להָדֵא אוֹרִשׁלֶם. ופָלחָא עַבדּוּתָא הִי וַבנֵיהּ. 25  שֶׁכֵּן הָגָר הַר סִינַי הוּא אֲשֶׁר בַּעֲרָב, וְתוֹאֶמֶת לִירוּשָׁלַיִם זֹאת, וּמְשָׁרֶתֶת בְּעַבְדוּת הִיא וּבָנֶיהָ.
26  הָי דֵּין אוֹרִשׁלֶם עִלָּיתָּא חֵארתָא הי. דּאִיתֵיהּ אִמַּן. 26  אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה חָפְשִׁיָּה הִיא, אֲשֶׁר הִיא אִמֵּנוּ;
27  כּתִיב גֵּיר: דּאִתבַּסַּמי עֲקַרתָא הָי דּלָא יָלדָּא. ואִתפַּצחי. וַגעָי הָי דּלָא מחַבּלָא. מִטֹּל דַּסגִיו בּנֵיהּ דּצָדִיתָא יַתִּיר מִן בּנֵיהּ דַּבעִילתָּא. 27  כִּי כָּתוּב: רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה.
28  חֲנַן דֵּין אַחַי. אַיך אִיסחָק בּנַי מוּלכָּנָא חֲנַן. 28  וַאֲנַחְנוּ, אַחַי, כְּיִצְחָק, בְּנֵי הַהַבְטָחָה אֲנַחְנוּ.
29  ואַיך דּהָידֵּין הָו דִּילִיד הוָא בבִסרָא רָדֵף להָו דַּברוּחָא. הָכַנָּא אָף הָשָׁא. 29  וּכְשֵׁם שֶׁאָז רָדַף הַהוּא שֶׁנּוֹלַד בַּבָּשָׂר אֶת הַהוּא שֶׁבָּרוּחַ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו.
30  אֶלָּא מָנָא אֶמַר כּתָבָא: אַפֶּקֵּיהּ לאַמתָא ולַברָהּ. מִטֹּל דּלָא נֵארַת בּרָהּ דּאַמתָא עַם בּרָהּ דּחֵארתָא. 30  אֲבָל מָה אָמַר הַכָּתוּב: גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה עִם בֶּן הַחָפְשִׁיָּה.
31  חֲנַן הָכֵיל אַחַי לָא הֲוַין בּנַי אַמתָא. אֶלָּא בנַי חֵארתָא. 31  וּבְכֵן אֲנַחְנוּ, אַחַי, לֹא בְּנֵי הָאָמָה אֶלָּא בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה.
לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset