לפרק הקודם

אגרת שאול אל הרומים
פרק ב

משפט הצדק של אלהים

1  מִטֹּל הָנָא לַיתּ לָך מַפַּק בּרוּחָא אוֹ בַרנָשָׁא דָאֵן חַברֵהּ. בּהָו גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ חַברָך. נַפשָׁך הוּ מחַיֶּב אַנתּ. ואָף אַנתּ גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ. בּהֵין הוּ מִתהַפַּך אַנתּ. 1  מִשּׁוּם כָּךְ אֵין לְךָ הִצְטַדְּקוּת, לְךָ בֶּן-אָדָם הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ; כִּי בָּזֶה שֶׁאַתָּה דָּן אֶת חֲבֵרךָ, אֶת עַצְמְךָ אַתָּה מַרְשִׁיעַ; שֶׁהֲרֵי גַּם אַתָּה הַדָּן, אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹשֶׂה אַתָּה.
2  ויָדעִין חנַן דּאִיתָוהי דִּינֵהּ דּאַלָהָא בקוּשׁתָּא עַל אַילֵין דַּבהָלֵין מִתהַפּכִין. 2  וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים הוּא כְּפִי הָאֱמֶת עַל עוֹשֵׂי אֵלֶּה.
3  מָנָא דֵין מִתחַשַּׁב אַנתּ אוֹ בַרנָשָׁא דדָאֵן אַנתּ לאַילֵין דַּבהָלֵין מִתהַפּכִין כַּד אָף אַנתּ בּהֵין מִתהַפַּך אַנתּ. דּאַנתּ תֶּעֱרוֹק מִן דִּינֵהּ דּאַלָהָא. 3  וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, בֶּן-אָדָם, אַתָּה הַדָּן אֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים אֵלֶּה בְּעוֹד שֶׁגַּם אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָם -- שֶׁאַתָּה תִּמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט הָאֱלֹהִים?
4  אָו עַל עוּתרָא דבַסִּימוּתֵהּ ועַל מַגּרַת רוּחֵהּ. ועַל אַתרָא דיַהב לָך מַמרַח אַנתּ ולָא יָדַע אַנתּ דּבַסִּימוּתֵהּ דּאַלָהָא לַתיָבוּתָא הו מַיתּיָא לָך. 4  אוֹ הֲמֵעֵז אַתָּה עַל עֹשֶׁר טוּבוֹ וְעַל אֹרֶךְ רוּחוֹ וְעַל הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנָּתַן לְךָ, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁטּוּב הָאֱלֹהִים מֵבִיא אוֹתְךָ לִתְשׁוּבָה?
5  אֶלָּא מִטֹּל קַשׁיוּת לִבָּך דּלָא תָאֵב. סָאֵם אַנתּ לָך סִימתָא דרוּגזָא ליָומָא דרוּגזָא וַלגִליָנָא דדִינָא כֵאנָא דאַלָהָא. 5  וְאוּלָם בִּגְלַל קְשִׁי לְבָבְךָ אֲשֶׁר אֵינוֹ שָׁב, צוֹבֵר אַתָּה לְךָ מִצְבּוֹר זַעַם לְיוֹם הַזַּעַם וּלְהִתְגַּלּוּת מִשְׁפָּטוֹ הַצּוֹדֵק שֶׁל הָאֱלֹהִים,
6  הָו דּפָרַע לכֹלנָשׁ אַיך עֲבָדָוהי. 6  הַמְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו:
7  לאַילֵין דּבַמסַיבּרָנוּתָא דַעֲבָדֵא טָבֵא. תִּשׁבּוֹחתָּא ואִיקָרָא ולָא מִתחַבּלָנוּתָא בָעֵין. יָהֵב להוֹן חַיֵּא דַלעָלַם. 7  לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּהַתְמָדָה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים מְבַקְּשִׁים אֶת הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְהָאַל-כִּלָּיוֹן -- נוֹתֵן הוּא לָהֶם חַיֵּי עוֹלָם;
8  אַילֵין דֵּין דּעָצֵין. ולָא מִתּטפִּיסִין לַשׁרָרָא אֶלָּא לעָולָא מִתּטפִּיסִין. נִפרוֹע אִנּוֹן רוּגזָא וחֶמתָא. 8  אֲבָל אֵלֶּה שֶׁמִּתְנַגְּדִים וְאֵינָם נִשְׁמָעִים לָאֱמֶת, אֶלָּא לָעַוְלָה נִשְׁמָעִים, יִגְמֹל לָהֶם זַעַם וְחָרוֹן.
9  ואוּלצָנָא וטוּרָפָא לכֹל בַּרנָשׁ דּפָלַח בִּישָׁתָא. לַיהוּדָיֵא לוּקדַם ולַארֲמָיֵא. 9  וְצָרָה וּתְלָאָה עַל כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה אֶת הָרַע, עַל הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְעַל הָאֲרַמִּים;
10  תִּשׁבּוֹחתָּא דֵין ואִיקָרָא וַשׁלָמָא לכֹל דּפָלַח טָבָתָא. לַיהוּדָיֵא לוּקדַם ולַארֲמָיֵא. 10  אֲבָל תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד וְשָׁלוֹם לְכָל הָעוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב, לַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְלָאֲרַמִּים;
11  לָא גֵיר אִית מַסַּב בּאַפֵּא לוָת אַלָהָא. 11  כִּי אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים עִם הָאֱלֹהִים.
12  אַילֵין גֵּיר דַּדלָא נָמוֹסָא חֲטָו. אָף דּלָא נָמוֹסָא נֵאבדּוּן ואַילֵין דַּבנָמוֹסָא חֲטָו. מִן נָמוֹסָא נִתּתּדִּינוּן. 12  הֲרֵי אֵלֶּה שֶׁבְּלֹא תּוֹרָה חָטְאוּ, גַּם בְּלֹא תּוֹרָה יֹאבְדוּ; וְאֵלֶּה שֶׁחָטְאוּ בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ;
13  לָא הוָא גֵיר שָׁמוֹעָוהי דּנָמוֹסָא כֵאנִין קדָם אַלָהָא. אֶלָּא עָבוֹדָוהי דּנָמוֹסָא מִזדַּדּקִין. 13  כִּי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אֶלָּא עוֹשֵׂי הַתּוֹרָה מֻצְדָּקִים.
14  אִן גֵּיר עַממֵא דנָמוֹסָא לַיתּ להוֹן מִן כּיָנהוֹן נֶעבּדוּן דּנָמוֹסָא. הָנוֹן דּכַד נָמוֹסָא לַיתּ הוָא להוֹן. לנַפשׁהוֹן הֲוָו נָמוֹסָא. 14  הֲרֵי אִם גּוֹיִים שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה, מִטִּבְעָם מְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה -- הַלָּלוּ, בְּאֵין לָהֶם תּוֹרָה, הָיוּ לְעַצְמָם תּוֹרָה.
15  והִנּוֹן מחָוֵין עֲבָדֵהּ דּנָמוֹסָא. כַּד כּתִיב עַל לִבּהוֹן. ומַסַהֲדָא עֲלַיהוֹן תֵּארתּהוֹן. כַּד מַחשׁבָתהוֹן מכָונָן אָו נָפקָן רוּחָא לַחֲדָדֵא. 15  וְהֵם מַרְאִים אֶת פֹּעַל הַתּוֹרָה כָּתוּב עַל לִבָּם; וּמֵעִיד עֲלֵיהֶם מַצְפּוּנָם בִּהְיוֹת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מוֹכִיחוֹת אוֹ מְלַמְּדוֹת זְכוּת זוֹ עַל זוֹ,
16  בּיָומָא דדָאֵן אַלָהָא כַסיָתָא דַבנַי אנָשָׁא אַיך סבַרתָא דִילי בּיַד יֵשׁוּע משִׁיחָא. 16  בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת נִסְתְּרוֹת בְּנֵי-אָדָם, לְפִי בְּשׂוֹרָתִי, עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

היהודים והתורה

17  אִן אַנתּ דֵּין דַּיהוּדָיָא מִתִקרֶא אַנתּ. ומִתּתּנִיח אַנתּ עַל נָמוֹסָא. ומִשׁתַּבהַר אַנתּ בּאַלָהָא. 17  אֲבָל אִם אַתָּה, שֶׁיְּהוּדִי נִקְרָא אַתָּה וְסוֹמֵךְ אַתָּה עַל הַתּוֹרָה, וּמִתְגָּאֶה אַתָּה בֵּאלֹהִים,
18  דּיָדַע אַנתּ צִביָנֵהּ. ופָרֵשׁ אַנתּ וָליָתָא. דּיַלִּיף אַנתּ מִן נָמוֹסָא. 18  שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה אֶת רְצוֹנוֹ, וּמַבְחִין אַתָּה בַּדְּבָרִים הַהֲגוּנִים, כִּי מְלֻמָּד אַתָּה מִן הַתּוֹרָה,
19  ואִתּתּכֶלתּ עַל נַפשָׁך דַּמדַבּרָנָא אַנתּ דַּעֲוִירֵא ונוּהרָא דאַילֵין דּאִיתַיהוֹן בּחֶשּׁוֹכָא. 19  וּבָטַחְתָּ עַל עַצְמְךָ שֶׁמַּדְרִיךְ אַתָּה לָעִוְרִים וְאוֹר לַאֲשֶׁר הֵם בַּחֹשֶׁךְ,
20  ורָדוֹיָא דחַסִּירַי רֶעיָנָא. ומַלּפָנָא דַטלָיִא. ואִית לָך דּוּמיָא דִידַעֲתָא ודַשׁרָרָא בנָמוֹסָא. 20  וּמְחַנֵּךְ לְחַסְרֵי בִּינָה וּמוֹרֶה לִנְעָרִים, וְיֵשׁ לְךָ מַרְאִית הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה --
21  אַנתּ הָכֵיל דּמַלֶּף אַנתּ לַאחרָנֵא. לנַפשָׁך לָא מַלֵּף אַנתּ. וַדמַכרֶז אַנתּ דּלָא נִגִנבוּן. אַנתּ גָּנֵב אַנתּ. 21  וּבְכֵן אַתָּה, שֶׁמְּלַמֵּד אַתָּה אֲחֵרִים, אֶת עַצְמְךָ אֵינְךָ מְלַמֵּד? וְאֲשֶׁר מַכְרִיז אַתָּה שֶׁלֹּא לִגְנֹב, הֲתִגְנֹב אַתָּה?
22  ודָאמַר אַנתּ דּלָא נגוּרוּן. אַנתּ גָּאַר אַנתּ. ואַנתּ דּשָׁאֵט אַנתּ פּתַכרֵא. מחַלֶּץ אַנתּ בֵּית מַקדּשָׁא. 22  וַאֲשֶׁר אוֹמֵר אַתָּה שֶׁלֹּא לִנְאֹף, הֲתִנְאַף אַתָּה? וְאַתָּה אֲשֶׁר בָּז לֶאֱלִילִים, הֲתִבְזֹז אַתָּה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?
23  ואַנתּ דּמִשׁתַּבהַר אַנתּ בּנָמוֹסָא. בּהָו דּעָבַר אַנתּ עַל נָמוֹסָא לאַלָהָא הו מצַעַר אַנתּ. 23  וְאַתָּה הַמִּתְגָּאֶה בַּתּוֹרָה, הַתְבַזֶּה אֶת הָאֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁתַּעֲבֹר אַתָּה עַל הַתּוֹרָה?
24  שׁמֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא מִטֹּלָתכוֹן הוּ מִתגַּדַּף בֵּית עַממֵא. אַיך דַּכתִיב. 24  כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם הוּא מְגֻדָּף בֵּין הַגּוֹיִים, כַּכָּתוּב.
25  גּזוּרתָּא גֵיר מַהֲניָא אִן נָמוֹסָא תִגמוֹר. אִן תֶּעֱבַּר לָך דֵּין מִן נָמוֹסָא. גּזוּרתָּך הֲוָת לָהּ עוּרלוּתָא. 25  הֲרֵי הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם תְּמַלֵּא אֶת הַתּוֹרָה; אֲבָל אִם תִּסְטֶה מִן הַתּוֹרָה, מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה.
26  אִן הוּ דֵין דּעוּרלוּתָא תִטַּר פּוּקדָּנֵהּ דּנָמוֹסָא. לָא הָא עוּרלוּתָא מִתחַשׁבָּא לָהּ גּזוּרתָּא. 26  וְאִם הֶעָרֵל יִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת הַתּוֹרָה, הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב הָעָרְלָה לְמִילָה?
27  וַתּדוּן עוּרלוּתָא דמִן כּיָנָהּ גָּמרָא נָמוֹסָא. לָך דּבַכתָבָא ובַגזוּרתָּא עָבַר אַנתּ עַל נָמוֹסָא. 27  וְיִשְׁפֹּט אוֹתְךָ הֶעָרֵל שֶׁמִּטִּבְעוֹ מְמַלֵּא אֶת הַתּוֹרָה, אוֹתְךָ אֲשֶׁר עִם הַכְּתָב וְעִם הַמִּילָה עוֹבֵר אַתָּה עַל הַתּוֹרָה.
28  לָא הוָא גֵיר מַן דַּבגִליָא הָו הוּ יהוּדָיָא. אָף לָא אַידָּא דמִתחַזיָא בבִסרָא גזוּרתָּא. 28  הֲרֵי לֹא מִי שֶׁבְּגָלוּי הוּא הַיְּהוּדִי; גַּם לֹא אֲשֶׁר נִרְאֵית בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה;
29  אֶלָּא הָו הוּ יהוּדָיָא אַינָא דַבכִסיָא הו. וַגזוּרתָּא אַידָּא דַדלִבָּא הי בּרוּח ולָא בַכתָבָא. אַידָּא דתִשׁבּוֹחתָּהּ לָא הֲוָת מִן בּנַינָשָׁא אֶלָּא מִן אַלָהָא. 29  אֶלָּא הַיְּהוּדִי הוּא אֲשֶׁר בֶּחָבוּי הוּא; וְהַמִּילָה הִיא זוֹ שֶׁל הַלֵּב, בְּרוּחַ וְלֹא בִּכְתָב, אֲשֶׁר תְּהִלָּתָהּ אֵינֶנָּה מִבְּנֵי אָדָם אֶלָּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים.
לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset