לאגרת פטרוס השניה

אגרת יוחנן הראשונה
פרק א

דבר החיים

1   מסַבּרִין חנַן לכוֹן להָו דּאִיתָוהי הוָא מִן בּרָשִׁית. הָו דַּשׁמַעֲן וַחֲזַינָיהי בּעַינַין. חֲזַין וגַשְׁן בּאִידַין. הָו דּאִיתָוהי מִלתָא דחַיֵּא. 1   מְבַשְּׂרִים אָנוּ לָכֶם אֶת הַהוּא שֶׁהָיָה מִבְּרֵאשִׁית, אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵינוּ, רָאִינוּ וְמִשַּׁשְׁנוּ בְּיָדֵינוּ -- אֲשֶׁר הוּא דְּבַר הַחַיִּים.
2   וחַיֵּא אִתגּלִיו. וַחֲזַין וסָהֲדִּין חנַן. ומַכרֲזִין חנַן לכוֹן חַיֵּא דַלעָלַם הָנוֹן דּאִיתַיהוֹן הוָו לוָת אַבָא ואִתגּלִיו לַן. 2   וְהַחַיִּים נִגְלוּ, וְרָאִינוּ וּמְעִידִים אָנוּ, וּמַכְרִיזִים אָנוּ לָכֶם אֶת חַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר הָיוּ אֵצֶל הָאָב וְנִגְלוּ לָנוּ.
3   וּמִדֶּם דַּחֲזַין וַשׁמַעֲן מָודּעִין חנַן אָף לכוֹן. דּתִהוֶא לכוֹן שָׁותָּפוּתָא עַמַּן. ושָׁותָּפוּתַן דֵּין דִּילַן אִיתֵיהּ עַם אַבָא ועַם בּרֵהּ יֵשׁוּע משִׁיחָא. 3   וּמַה שֶּׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ מוֹדִיעִים אָנוּ גַּם לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם שֻׁתָּפוּת עִמָּנוּ; וְשֻׁתָּפוּתֵנוּ שֶׁלָנוּ הִיא עִם הָאָב וְעִם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.
4   והָלֵין כָּתבִּין חנַן לכוֹן דּחַדוּתַן דַּבכוֹן תִּהוֶא משַׁמֶליָא. 4   וְאֶת אֵלֶּה כּוֹתְבִים אָנוּ לָכֶם כְּדֵי שֶׁשִּׂמְחָתֵנוּ בָּכֶם תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת.

האלהים הוא אור

5   והָדַא הי סבַרתָא דַשׁמַעֲן מִנֵּהּ. וַמסַבּרִין חנַן לכוֹן: דּאַלָהָא נוּהֲרָא הו וחֶשּׁוֹכָא כֹל כֻּלֵּהּ לַיתּ בֵּהּ. 5   וְזוֹהִי הַבְּשׂוֹרָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ וּמְבַשְּׂרִים אָנוּ לָכֶם, שֶׁאֱלֹהִים אוֹר הוּא וְכָל חֹשֶׁךְ אֵין בּוֹ.
6   ואִן אָמרִין חנַן דּשָׁותָּפוּתָא אִית לַן עַמֵּהּ וַמהַלּכִין חנַן בּחֶשּׁוֹכָא. דַּגָּלֵא חֲנַן ולָו בַּשׁרָרָא רָדֵין חנַן. 6   וְאִם אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁשֻּׁתָּפוּת יֵשׁ לָנוּ עִמּוֹ, וּמִתְהַלְּכִים אָנוּ בַּחֹשֶׁךְ, שַׁקְרָנִים אָנוּ וְלֹא בָּאֱמֶת מִתְנַהֲלִים אָנוּ.
7   אִן דֵּין בּנוּהֲרָא מהַלּכִין חנַן אַיך דּהוּ אִיתָוהי בּנוּהֲרָא. אִית לַן שָׁותָּפוּתָא עַם חֲדָדֵא. וַדמָא דיֵשׁוּע בּרֵהּ מדַכֶּא לַן מִן כֻּלהוֹן חֲטָהַין. 7   אֲבָל אִם בָּאוֹר מִתְהַלְּכִים אָנוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא בָּאוֹר, יֵשׁ לָנוּ שֻׁתָּפוּת זֶה עִם זֶה וְדַם יֵשׁוּעַ בְּנוֹ מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֲטָאֵינוּ.
8   ואִן נֵאמַר דּלַיתּ לַן חֲטִיתָא. נַפשַׁן מַטעֵין חנַן וַשׁרָרָא לַיתּ בַּן. 8   וְאִם נֹאמַר שֶׁאֵין לָנוּ חֵטְא, אֶת עַצְמֵנוּ אָנוּ מַטְעִים וְהָאֱמֶת אֵינֶנָּה בָּנוּ.
9   אִן דֵּין מָודֵּין חנַן בַּחֲטָהַין. מהַימַן הוּ וזַדִּיק דּנִשׁבּוֹק לַן חֲטָהַין. וַנדַכֵּין מִן כֻּלֵּהּ עָולַן. 9   אֲבָל אִם מִתְוַדִּים אָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ, נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ אֶת חֲטָאֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל עַוְלָתֵנוּ.
10   ואִן אָמרִין חנַן דּלָא חֲטַין. עָבדִּין לֵהּ דַּגָּלָא. ומִלתֵהּ לַיתּ לוָתַן. 10   וְאִם אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁלֹּא חָטָאנוּ, עוֹשִׂים אָנוּ אוֹתוֹ לְשַׁקְרָן, וּדְבָרוֹ אֵינוֹ אֶצְלֵנוּ.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset