לפרק הקודם

הבשורה על-פי לוקס
פרק י

ישוע שולח שבעים ושנים תלמידים

1  בָּתַר הָלֵין פּרַשׁ יֵשׁוּע מִן תַּלמִידָוהי אחרָנֵא שַׁבעִין. ושַׁדַּר אִנּוֹן תּרֵין תּרֵין קדָם פַּרצוֹפֵּהּ. לכֹל אַתַר וַמדִינָא דַעֲתִיד הוָא למֵאזַל. 1  אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל יֵשׁוּעַ מִתַּלְמִידָיו שִׁבְעִים אֲחֵרִים וְשָׁלַח אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפָנָיו, וְכָל מָקוֹם וְעִיר שֶׁהָיָה עָתִיד לָלֶכֶת.
2  ואֶמַר להוֹן: חֲצָדָא סַגִּי. ופָעֲלֵא זעוֹרִין. בָּעוּ הָכֵיל מִן מָרֵא חֲצָדָא דנַפֶּק פָּעֲלֵא לַחֲצָדֵהּ. 2  וְאָמַר לָהֶם: הַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים, לָכֵן בַּקְּשׁוּ מֵאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיּוֹצִיא פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ.
3  זֶלו. הָא אֶנָא משַׁדַּר אנָא לכוֹן אַיך אִמרֵא בַינַי דֵּאבֵא. 3  לְכוּ; הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים.
4  לָא תִשִׁקלוּן לכוֹן כִּיסֵא. ולָא תַרמָלֵא. ולָא מסָנֵא. ובַשׁלָמָא דאנָשׁ בּאוּרחָא לָא תִשִׁאלוּן. 4  אַל תִּקְחוּ לָכֶם אַרְנָקִים וְלֹא תַּרְמִילִים וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ.
5  ולַאינָא בַיתָּא דעָאְלִין אנתּוֹן לוּקדַם אֶמַּרו: שׁלָמָא לבַיתָּא הָנָא. 5  וּלְאֵיזֶה בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ, אִמְרוּ תְּחִלָּה, שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה.
6  ואִן אִית תַּמָּן בַּר שׁלָמָא. נִתּתּנִיח עֲלָוהי שׁלָמכוֹן. ואִן דֵּין לָא. שׁלָמכוֹן עֲלַיכּוֹן נִהִפּוֹך. 6  וְאִם יֵשׁ שָׁם בֶּן שָׁלוֹם, יִשְׁרֶה עָלָיו שְׁלוֹמְכֶם. וְאִם לָאו, שְׁלוֹמְכֶם עֲלֵיכֶם יָשׁוּב.
7  בֵּהּ דֵּין בּבַיתָּא הֲוָו. כַּד לָעֲסִין אנתּוֹן ושָׁתֵין מִן דִּילהוֹן. שָׁוֵא הוּ גֵּיר פָּעֲלָא אַגרֵהּ. ולָא תשַׁנּוֹן מִן בַּיתָּא לבַיתָּא. 7  בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הֱיוּ, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִשֶּׁלָהֶם; כִּי רָאוּי הוּא הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. וְאַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.
8  ולַאידָא מדִינתָּא דעָאְלִין אנתּוֹן וַמקַבּלִין לכוֹן. לעַסו מִדֶּם דּמִתּתּסִים לכוֹן. 8  וּלְאֵיזוֹ עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ מַה שֶּׁמּוּשָׂם לִפְנֵיכֶם.
9  ואַסָּו לאַילֵין דַּכרִיהִין בָּהּ. ואֶמַרו: קִרבַּת עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתֵהּ דּאַלָהָא. 9  וְרַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים בָּהּ, וְאִמְרוּ לָהֶם: קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
10  לאַידָא דֵין מדִינתָּא דעָאְלִין אנתּוֹן ולָא נקַבּלוּנָכוֹן. פּוֹקו לכוֹן בּשׁוּקָא ואֶמַּרו. 10  וּלְאֵיזוֹ עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל הָרְחוֹב וְאִמְרוּ:
11  ואָף חֶלָּא דַדבֶק לַן בּרִגלַין מִן מדִינתּכוֹן נָפצִין חנַן לכוֹן. בּרַם הָדֵא דַעו: דּקִרבַּת לָהּ עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתֵהּ דאַלָהָא. 11  אַף אֶת הָאָבָק שֶׁדָּבַק לָנוּ בְּרַגְלֵינוּ מְעִירְכֶם -- מְנַעֲרִים אָנוּ לָכֶם; בְּרַם אֶת זֹאת דְּעוּ: קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
12  אָמַר אנָא לכוֹן: דּלַסדוֹם נִהוֶא נִיח בּיָומָא הָו אָו לַמדִינתָּא הָי. 12  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלִּסְדוֹם יִהְיֶה נוֹחַ בַּיּוֹם הַהוּא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
13  וָי לֵכי כּוּרזִין. וָי לֵכי בֵּית צַיָּדָא. דּאִלּוּ בצוֹר וַבצַידָּן הֲוָו חַילֵא דַהֲוָו בּכֵין. כּבַר דֵין בּסַקֵּא וַבקִטמָא תָבו. 13  אוֹי לָךְ, כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ, בֵּית-צַיְדָא! כִּי אִלּוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הָיוּ הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּכֶן, מִכְּבָר בְּשַׂקִּים וָאֵפֶר הָיוּ שָׁבוֹת.
14  בּרַם לצוֹר וַלצָידָּן נִהוֶא נִיח בּיָומָא דדִינָא אָו לכֵין. 14  בְּרַם לְצוֹר וּלְצִידוֹן יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָכֶן.
15  ואַנתּי כּפַר נָחוֹם הָי דַּעֲדַמָּא לַשׁמַיָּא אִתּתּרִימתּי. עֲדַמָּא לַשׁיוֹל תִּתַּחתֵּין. 15  וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, אֲשֶׁר עַד הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתְּ -- עַד שְׁאוֹל תּוּרְדִי.
16  מַן דַּלכוֹן שָׁמַע לִי שָׁמַע. ומַן דַּלכוֹן טָלֵם לִי הוּ טָלֵם. ומַן דּלִי טָלֵם טָלֵם לַמן דּשַׁלחַני. 16  מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ לָכֶם, שׁוֹמֵעַ לִי; וּמִי שֶׁדּוֹחֶה אֶתכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה; וּמִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי, דּוֹחֶה אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי.

השבעים ושנים חוזרים

17  וַהֲפַכו הָנוֹן שַׁבעִין דּשַׁדַּר בּחַדוּתָא רַבּתָא ואָמרִין לֵהּ: מָרַן. אָף שֵׁאדֵא מִשׁתַּעבְּדִין לַן בַּשׁמָך. 17  וְהַשִּׁבְעִים אֲשֶׁר שָׁלַח חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, אַף הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ.
18  הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: חָזֵא הוֵית לֵהּ לסָטָנָא דַנפַל אַיך בַּרקָא מִן שׁמַיָּא. 18  וְהוּא אָמַר לָהֶם: רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.
19  הָא יָהֵב אנָא לכוֹן שׁוּלטָנָא דַהוַיתּוֹן דָּישִׁין חֲוָוָתָא וַעֲקַרבֵא וכֻלֵּהּ חַילֵהּ דַּבעֶלדּבָבָא. ומִדֶּם לָא נַהַרכוֹן. 19  הִנֵּה נוֹתֵן אֲנִי לָכֶם סַמְכוּת לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יַזִּיק לָכֶם.
20  בּרַם בּהָדֵא לָא תִחדּוֹן דּשֵׁאדֵא מִשׁתַּעבּדִין לכוֹן. אֶלָּא חֲדָו דַּשׁמָהַיכּוֹן אִתכּתֶבו בַּשׁמַיָּא. 20  בְּרַם בָּזֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ שֶׁהַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָכֶם, אֶלָּא שִׂמְחוּ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם.
21  בָּהּ בּשָׁעתָא. רוַז יֵשׁוּע בּרוּחָא דקוּדשָׁא ואֶמַר: מָודֵּא אנָא לָך אָבי. מָרָא דַשׁמַיָּא ודַארעָא דכַסִּיתּ הָלֵין מִן חַכִּימֵא וסַכּוּלתָנֵא. וַגלַיתּ אִנֵּין ליַלּוּדֵא. אֵין אָבי דּהָכַנָּא הֲוָא צִביָנָא קדָמַיך. 21  בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלַץ יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים, וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
22  ואִתִפּנִי לוָת תַּלמִידָוהי. ואֶמַר להוֹן: כֹּל מִדֶּם אִשׁתּלֶם לִי מִן אָבי. ולָא אנָשׁ יָדַע מַנּוּ ברָא אֶלָּא אִן אַבָא ומַנּוּ אַבָא אֶלָּא ברָא וַלמַן דּאִן נִצבֶּא ברָא דנִגלֶא. 22  וּפָנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִיהוּ הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב; וּמִיהוּ הָאָב, אֶלָּא הַבֵּן וּמִי שֶׁהַבֵּן יִרְצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.
23  ואִתִפּנִי לוָת תַּלמִידָוהי בַּלחוֹדַיהוֹן ואֶמַר: טוּבַיהוֹן לעַינֵא דחָזיָן מִדֶּם דּאַנתּוֹן חָזֵין. 23  וּפָנָה אֶל תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וְאָמַר: אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים;
24  אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דַּנבִיֵּא סַגִּיאֵא ומַלכֵּא צבָו דּנֶחזוֹן מִדֶּם דּחָזֵין אנתּוֹן. ולָא חֲזָו. וַלמִשׁמַע מִדֶּם דּאַנתּוֹן שָׁמעִין. ולָא שׁמַעו. 24  כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים רָצוּ לִרְאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים, וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ.

המשל על השומרוני הטוב

25  הָא סָפרָא חַד קָם דַּננַסֵּיוהי. ואֶמַר: מַלּפָנָא מָנָא אֶעבֶּד דּאֵרַת חַיֵּא דַלעָלַם. 25  וְהִנֵּה סוֹפֵר אֶחָד קָם לְנַסּוֹתוֹ וְאָמַר: מוֹרֶה, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חיֵּי עוֹלָם?
26  הוּ דֵין יֵשׁוּע אֶמַר לֵהּ: בּנָמוֹסָא אַיכַּנָּא כתִיב. אַיכַּנָּא קָרֵא אַנתּ. 26  וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: בַּתּוֹרָה אֵיךְ כָּתוּב? אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?
27  עֲנָא ואֶמַר לֵהּ: דּתִרחַם למָריָא אַלָהָך מִן כֻּלֵּהּ לִבָּך ומִן כֻּלָּהּ נַפשָׁך ומִן כֻּלֵּהּ חַילָך ומִן כֻּלֵּהּ רֶעיָנָך וַלקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך. 27  עָנָה וְאָמַר לוֹ: וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ; וְאֶת רֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
28  אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: תּרִיצָאִית אֶמַרְתּ. הָדֵא עֲבֶד ותִחֶא. 28  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: נְכוֹנָה אָמרְתָּ; זֹאת עֲשֵׂה וְתִחְיֶה.
29  הוּ דֵין כַּד צבָא לַמזַדָּקוּ נַפשֵׁהּ. אֶמַר לֵהּ: ומַנּוּ קַרִיבי. 29  אֲבָל הוּא כִּרְצוֹתוֹ לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ, אָמַר לוֹ: וּמִיהוּ רֵעִי?
30  אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: גַּברָא חַד נָחֵת הוָא מִן אוֹרִשׁלֶם לאִירִיחוֹ. וַנפַלו עֲלָוהי לִסטָיֵא. ושַׁלחוּהי וַמחָאוּהי ושַׁבקוּהי כַּד קַלִּיל קַיָּמָא בֵהּ נַפשֵׁהּ ואֶזַלו. 30  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ, וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו לִסְטִים וְהִפְשִׁיטוּהוּ וְהִכּוּהוּ, וַעֲזָבוּהוּ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ בְּקֹשִׁי בּוֹ וְהָלְכוּ.
31  וַגדַשׁ כָּהֲנָא חַד נָחֵת הוָא באוּרחָא הָי וַחֲזָיהי וַעֲבַר. 31  וְקָרָה שֶׁכֹּהֵן אֶחָד יָרַד בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, וְרָאָהוּ וְעָבַר.
32  והָכַנָּא אָף לֵוָיָא אֶתָא מטָא להָי דּוּכּתָא. וַחֲזָיהי וַעֲבַר. 32  וְכֵן גַּם לֵוִי בָּא והִגִּיעַ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְרָאָהוּ וְעָבַר.
33  אנָשׁ דֵּין שָׁמרָיָא כַד רָדֵא הוָא אֶתָא אַיכָּא דאִיתָוהי הוָא. וַחֲזָיהי. ואִתרַחַם עֲלָוהי. 33  אֲבָל אִישׁ שׁוֹמְרוֹנִי כַּאֲשֶׁר נָסַע, בָּא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, וְרָאָהוּ וְרִחֵם עָלָיו.
34  ואִתקַרַב. וַעֲצַב מַחוָתֵהּ. וַנצַל עֲלַיהֵין חַמרָא ומִשׁחָא. וסָמֵהּ עַל חֲמָרֵהּ. ואַיתּיֵהּ לפוּתּקָא. ואִתבּטֶל לֵהּ עֲלָוהי. 34  ונִגַּשׁ וְחָבַשׁ אֶת פְּצָעָיו וְיָצַק עֲלֵיהֶם יַיִן וְשֶׁמֶן, וְשָׂם אוֹתוֹ עַל חֲמוֹרוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְפֻנְדָּק וְטִפֵּל בּוֹ.
35  וַלצַפרֵהּ דּיָומָא אַפֶּק תּרֵין דֵּינָרִין. יַהב לפוּתּקָיָא. ואֶמַר לֵהּ: יִצַף דִּילֵהּ. ואִן מִדֶּם יַתִּיר תַּפֶּק. מָא דהָפֵך אנָא יָהֵב אנָא לָך. 35  וּבַבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נָתַן לַפֻּנְדָּקִי וְאָמַר לוֹ: דְּאַג לוֹ, וְאִם מְאוּמָה יוֹתֵר תּוֹצִיא, כַּאֲשֶׁר אָשׁוּב אֶתֵּן לְךָ.
36  מַנּוּ הָכֵיל מִן הָלֵין תּלָתָא. מִתִחזֶא לָך דַּהֲוָא קַרִיבָא להָו דַּנפַל בּאִידַי גַּיָּסֵא. 36  וּבְכֵן מִי מֵהַשְּׁלוֹשָׁה הָאֵלֶּה נִרְאֶה לְךָ שֶׁהָיָה רֵעַ לָזֶה שֶׁנָּפַל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?
37  הוּ דֵין אֶמַר: הָו דּאִתרַחַם עֲלָוהי. אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: זֶל אָף אַנתּ הָכַנָּא הֲוַיתּ עָבֵד. 37  וְהוּא אָמַר: הַהוּא שֶׁרִחֵם עָלָיו. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לֵךְ גַּם אַתָּה וְכָךְ עֲשֵׂה.

ישוע אצל מרתא ומרים

38  וַהֲוָא דכַד הִנּוֹן רָדֵין בּאוּרחָא. עַל לַקרִיתָא חֲדָא. ואַנתּתָא דַשׁמָהּ מָרתָּא. קַבֶּלתֵהּ בּבַיתָּהּ. 38  וְכַאֲשֶׁר הֵם נָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ, נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד; וְאִשָּׁה אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ.
39  ואִית הוָא לָהּ חָתָא דַשׁמָהּ מַריַם. ואֶתַת יֶתבַּת לָהּ לוָת רִגלָוהי דּמָרַן. ושָׁמעָא הוָת מִלָּוהי. 39  וְהָיְתָה לָהּ אָחוֹת שֶׁשְּׁמָהּ מִרְיָם, וְהִיא בָּאָה וְיָשְׁבָה לְרַגְלֵי אֲדוֹנֵינוּ וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו.
40  מָרתָּא דֵין עַניָא הוָת בּתִשׁמִשׁתָּא סַגִּיאתָא. ואֶתַת אָמרָא לֵהּ: מָרי. לָא בטִיל לָך דּחָתי שׁבַקתַני בַּלחוֹדַי לַמשַׁמָּשׁוּ. אֶמַּר לָהּ מעַדּרָא לִי. 40  אֲבָל מַרְתָּא הָיְתָה עֲסוּקָה בַּשֵּׁרוּת הָרַב; וּבָאָה וְאָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי עָזְבָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי.
41  עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר לָהּ: מָרתָּא מָרתָּא. יָצפַתּי וַרהִיבַתּי עַל סַגִּיאָתָא. 41  עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל רַבּוֹת,
42  חֲדָא הי דֵּין דּמִּתבַּעיָא. מַריַם דֵּין מנָתָא טָבתָא גבָת לָהּ הָי דּלָא תִתנסֶב מִנָּהּ. 42  אַךְ דָּבָר אֶחָד הוּא שֶׁנָּחוּץ; וּמִרְיָם אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב בָּחֲרָה לָהּ, אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה.
לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset