לפרק הקודם

הבשורה על-פי לוקס
פרק טו

משל השה האובד

1  מִתקַרבִין הוָו דֵּין לוָתֵהּ מָכסֵא וחַטָּיֵא דנִשֶׁמעוּנָיהי. 1  הִתְקָרְבוּ אֵלָיו מוֹכְסִים וְחַטָּאִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
2  וסָפרֵא וַפרִישֵׁא רָטנִין הוָו ואָמרִין: הָנָא לחַטָּיֵא מקַבֶּל. ואָכֵל עַמהוֹן. 2  וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָטְנוּ וְאָמְרוּ: זֶה אֶת הַחַטָּאִים מְקַבֵּל וְאוֹכֵל אִתָּם.
3  ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע מַתלָא הָנָא: 3  וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
4  מַנּוּ מִנכוֹן גַּברָא דאִית לֵהּ מָאא עִרבִּין. ואִן נֵאבַד חַד מִנהוֹן. לָא שָׁבֵק תִּשׁעִין ותִשׁעָא בדַברָא. ואָזֵל בָּעֵא להָו בּאֶבַד עֲדַמָּא דנִשׁכּחִיוהי. 4  מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים, וְאִם יֹאבַד אֶחָד מֵהֶם, לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַהוּא שֶׁאָבַד -- עַד אֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ?
5  ומָא דאִשׁכּחֵהּ חָדֵא. ושָׁקֵל לֵהּ עַל כַּתפָּתֵהּ. 5  וְכַאֲשֶׁר מָצָא אוֹתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ וְנוֹטֵל אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו,
6  ואָתֵא לבַיתָּה. וקָרֵא לרָחמָוהי ולַשׁבָבָוהי. ואָמַר להוֹן: חֲדָו עַמי דּאִשׁכּחֵת עִרבּי דּאַבִּיד הוָא. 6  וּבָא לְבֵיתוֹ וְיקוֹרֵא לִידִידָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם, שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁהָיָה אָבוּד.
7  אָמַר אנָא לכוֹן: דּהָכַנָּא תִהוֶא חַדוּתָא בַשׁמַיָּא עַל חַד חַטָּיָא דתָאֵב אָו עַל תִּשׁעִין ותִשׁעָא זַדִּיקִין דּלָא מִתבַּעיָא להוֹן תּיָבוּתָא. 7  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב -- יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁלֹּא נְחוּצָה לָהֶם תְּשׁוּבָה.

משל המטבע שאבד

8  אָו אַידָא הי אַנתּתָא דאִית לֵהּ עֶסרָא זוּזִין. ותָובֶּד חַד מִנהוֹן. ולָא מַנהֲרָא שׁרָגָא וחָמָא בַיתָּא. ובָעיָא לַהּ בּטִילָאִית עֲדַמָּא דתִשׁכּחִיוהי. 8  אוֹ אֵיזוֹהִי הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֲשָׂרָה זוּזִים וּתְאַבֵּד אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאטֵא אֶת הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַּחֲרִיצוּת עַד אֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ?
9  ומָא דאִשׁכַּחֲתֵהּ. קָריָא לרָחמָתָהּ ולַשׁבָבָתָהּ ואָמרָא להֵין: חֲדָיֵין עַמי דּאִשׁכּחֵת זוּזי דּאַבִּיד הוָא. 9  וְכַאֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ, הִיא קוֹרֵאת לִידִידוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, שְׂמַחְנָה אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת זוּזִי אֲשֶׁר הָיָה אָבוּד.
10  אָמַר אנָא לכוֹן: דּהָכַנָּא תִהוֶא חַדוּתָא קדָם מַלַאכָוהי דּאַלָהָא עַל חַד חַטָּיָא דתָאֵב. 10  אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב.

משל על הבן האובד

11  ואֶמַר הוָא להוֹן תּוּב יֵשׁוּע: לגַברָא חַד אִית הוָא לֵהּ בּנַיָּא תרֵין. 11  וְעוֹד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים;
12  ואֶמַר לֵהּ בּרֵהּ זעוֹרָא: אָבי. הַב לִי פַלגּוּתָא דמָטיָא לִי מִן בַּיתָּך. ופַלֶּג להוֹן קִניָנֵהּ. 12  וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ הַצָּעִיר, אָבִי, תֵּן לִי אֶת הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מִבֵּיתְךָ. וְהוּא חִלֵּק לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ.
13  ומִן בָּתַר יָומָתָא קַלִּיל כַּנֶּשׁ הוּ בּרֵהּ זעוֹרָא כֹל מִדֶּם דַּמטָיהי. ואֶזַל לאַתרָא רַחִיקָא. ותַמָּן בַּדַּר קִניָנֵהּ כַּד חָיֵא פַרָחָאִית. 13  וְאַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים אָסַף בְּנוֹ הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר הִגִּיעַ לוֹ, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ כְּשֶׁהוּא חַי בְּהוֹלְלוּת.
14  וכַד גַּמַּר כֹּל מִדֶּם דּאִית הוָא לֵהּ. הֲוָא כַפנָא רַבָּא באַתרָא הָו. ושַׁרִי חָסַר לֵהּ. 14  וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ, הָיָה רָעָב גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא הֵחֵל לַחְסֹר.
15  ואֶזַל נקֶף לֵהּ לחַד מִן בּנַי מדִינתָּא דאַתרָא הָו. והָו שַׁדּרֵהּ לַקרִיתָא למִרעָא חֲזִירֵא. 15  וְהָלַךְ וְנִסְפַּח לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר שֶׁל הָאָרֶץ הַהִיא, וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לַשָּׂדֶה לִרְעוֹת חֲזִירִים.
16  ומִתרַגרַג הוָא למִמלָא כַרסֵהּ מִן חַרוּבֵא הָנוֹן דּאָכלִין הוָו חֲזִירֵא. ולָא אנָשׁ יָהֵב הוָא לֵהּ. 16  וְהִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, וְאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ.
17  וכַד אֶתָא לוָת נַפשֵׁהּ אֶמַר: כּמָא הָשָׁא אַגִירֵא אִית בֵּית אָבי דּיַתִּיר להוֹן לַחמָא. ואֶנָא הָרכָּא לכַפני אָבֵד אנָא. 17  וְכַאֲשֶׁר שָׁב אֶל עַצְמוֹ, אָמַר: כַּמָּה שְׂכִירִים יֵשׁ כָּעֵת בְּבֵית אָבִי אֲשֶׁר לֶחֶם לָהֶם בְּשֶׁפַע, וַאֲנִי כָּאן גּוֹוֵעַ בְּרַעֲבוֹנִי!
18  אֵקוּם אֵזַל לוָת אָבי. ואֵמַר לֵהּ: אָבי חֲטֵית בַּשׁמַיָּא וַקדָמַיך. 18  אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ,
19  ולָא מִכֵּיל שָׁוֵא אנָא דַברָך אֶתִקרֶא. עַבֶדַיני אַיך חַד מִן אַגִירַיך. 19  וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. עֲשֵׂנִי כְּאֶחָד מִשְּׂכִירֶיךָ.
20  וקָם אֶתָא לוָת אַבוּהי. ועַד הוּ רַחִיק. חֲזָיהי אַבוּהי ואִתרַחַם עֲלָוהי. וַרהֶט נפַל עַל צָורֵהּ ונַשׁקֵהּ. 20  וְקָם וּבָא אֶל אָבִיו; וּבְעוֹדוֹ רָחוֹק, רָאָהוּ אָבִיו וְרִחֵם עָלָיו, וְרָץ וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וּנְשָׁקוֹ.
21  ואֶמַר לֵהּ בּרֵהּ: אָבי. חֲטֵית בַּשׁמַיָּא וַקדָמַיך. ולָא שָׁוֵא אנָא דַברָך אֶתִקרֶא. 21  וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ, וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.
22  אֶמַר דֵּין אַבוּהי לעַבדָּוהי: אַפֶּקו אִסטלָא רֵשַׁיתָּא אַלבּשׁוּהי. וסִימו עִזַּקתָא באִידֵהּ ואַסֲאנוּהי מסָנֵא. 22  אָמַר אָבִיו לַעֲבָדָיו, הוֹצִיאוּ אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, וְשִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְהַנְעִילוּהוּ נַעֲלַיִם,
23  ואַיתָּו קטוֹלו תָּורָא דפִטמָא. ונֵאכוֹל ונִתבַּסַּם. 23  וְהָבִיאוּ וְשַׁחֲטוּ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם, וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח;
24  דּהָנָא בֵרי מִיתָא הוָא וַחֲיָא. ואַבִּידָא הוָא ואִשׁתְּכַח. ושַׁרִיו למִתבַּסָּמוּ. 24  כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד -- וְנִמְצָא. וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ.
25  הָו דֵּין בּרֵהּ קַשִּׁישָׁא בַקרִיתָא הוָא. וכַד אֶתָא וַקרֶב לוָת בַּיתָּא. שׁמַע קָל זמָרָא דסַגִּיאֵא. 25  אֲבָל בְּנוֹ הַגָּדוֹל הָיָה בַּשָּׂדֶה; וְכַאֲשֶׁר בָּא וְהִתְקָרֵב אֶל הַבַּיִת, שָׁמַע קוֹל זִמְרַת רַבִּים.
26  וַקרָא לחַד מִן טלָיֵא. ושַׁאלֵהּ: מָנָא הו הָנָא. 26  וְקָרָא לְאַחַד הַנְּעָרִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֶּה.
27  אָמַר לֵהּ: אַחוּך אֶתָא. וַקטַל אַבוּך תָּורָא דפִטמָא דכַד חֲלִים אַקבּלֵהּ. 27  אָמַר לוֹ, אָחִיךָ בָּא, וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם עַל שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בָּרִיא.
28  וַרגֶז. ולָא צָבֵא הוָא למֶעַל. וַנפַק אַבוּהי בּעָא מִנֵּהּ. 28  וְהִתְרַגֵּז וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס, וְיָצָא אָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ;
29  הוּ דֵין אֶמַר לאַבוּהי: הָא כמָא שׁנִין פָּלַח אנָא לָך עַבדּוּתָא. ולָא מתוֹם עֶברֵת פּוּקדָּנָך. ומִן מתוֹם גַּדיָא לָא יַהבְתּ לִי. דאִתבַּסַּם עַם רָחמַי. 29  אַךְ הוּא אָמַר לְאָבִיו, הִנֵּה כַּמָּה שָׁנִים עוֹבֵד אֲנִי בְּשֵׁרוּתְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְוָתְךָ, וּמֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ לִי גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶשְׂמַח עִם יְדִידַי.
30  להָנָא דֵין בּרָך כַּד פַּרַח קִניָנָך עַם זַניָתָא ואֶתָא. נכַסְתּ לֵהּ תָּורָא דפִטמָא. 30  אֲבָל לְבִנְךָ זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת וּבָא, שָׁחַטְתָּ לוֹ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם.
31  אָמַר לֵהּ אַבוּהי: בֵּרי אַנתּ בּכֹלזבַן עַמי אַנתּ. וכֹל מִדֶּם דִּילי דִּילָך הוּ. 31  אָמַר לוֹ אָבִיו, בְּנִי, אַתָּה תָּמִיד עִמָּדִי, וְכָל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא.
32  למִבסַם דֵּין וָלֵא הוָא לַן וַלמִחדָּא. דּהָנָא אַחוּך מִיתָא הוָא וַחֲיָא. ואַבִּידָא הוָא ואִשׁתְּכַח. 32  וְלַעֲלֹז צְרִיכִים הָיִינוּ, וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָחִיךָ זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד -- וְנִמְצָא.
לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset