לפרק הקודם

הבשורה על-פי מרקוס
פרק ה

גירוש שדים

1  ואֶתָא לעִברָא דיַמָּא לאַתרָא דגֶדרָיֵא. 1  וּבָא אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, לְאֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים.
2  וכַד נפַק מִן ספִינתָּא. פּגַע בֵּהּ מִן בֵּית קבוּרֵא גַברָא דאִית בֵּהּ רוּחָא טַנפתָא. 2  וּכְשֶׁיָּצָא מִן הַסְּפִינָה, פָּגַשׁ בּוֹ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ טְמֵאָה בּוֹ;
3  ועָמַר הוָא בֵית קבוּרֵא. וַבשִׁשׁלָתָא אנָשׁ לָא מִשׁכַּח הוָא למֵאסרֵהּ. 3  וְהוּא גָּר הָיָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּל אוֹתוֹ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת,
4  מִטֹּל דּכֹל אֶמַּתי דַּבסוּטמֵא וַבשִׁשׁלָתָא מִתאֲסַר הוָא. שִׁשׁלָתָא מתַבַּר הוָא וסוּטמֵא מפַסֶּק הוָא. ולָא אנָשׁ מִשׁכַּח הוָא למִכבְּשֵׁהּ. 4  מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֵימַת שֶׁנִּכְבַּל בִּכְבָלִים וּבְשַׁלְשְׁלָאוֹת, הָיָה שׁוֹבֵר אֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת וּמְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים, וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעוֹ.
5  וַבכֻלזבַן בּלִליָא ובאִימָמָא בבֵית קבוּרֵא וַבטוּרֵא אִיתָוהי הוָא. וקָעֵא הוָא וַמצַלֶּף נַפשֵׁהּ בּכֵאפֵא. 5  וּבְכָל אֵת, בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, הָיָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים, וְהָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים.
6  כַּד חֲזָא דֵין ליֵשׁוּע מִן רוּחקָא. רהֶט סגֶד לֵהּ: 6  כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק, רָץ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ,
7  וַקעָא בקָלָא רָמָא ואֶמַר: מָא לִי ולָך יֵשׁוּע בּרֵהּ דּאַלָהָא מרַימָא. מָומֶא אנָא לָך בּאַלָהָא דלָא תשַׁנקַני. 7  וְצָעַק בְּקוֹל גָדוֹל וְאָמַר: מַה לִּי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁלֹּא תְּעַנֵּנִי.
8  אָמַר הוָא לֵהּ גֵּיר: פּוֹק מִן בַּרנָשָׁא רוּחָא טַנפָא. 8  כִּי אָמַר לוֹ, צְאִי מִן הָאָדָם רוּחַ טְמֵאָה!
9  ושַׁאלֵהּ: אַיכַּנָּא שׁמָך. אָמַר לֵהּ: לִגיוֹן שׁמַן. מִטֹּל דּסַגִּיאֵא חֲנַן. 9  וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: לִגְיוֹן שְׁמֵנוּ, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ.
10  ובָעֵא הוָא מִנֵּהּ סַגִּי דלָא נשַׁדּרִיוהי לבַר מִן אַתרָא. 10  וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֵהוּ אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר.
11  אִית הוָא דֵין תַּמָּן לוָת טוּרָא בַקרָא רַבּתָא דַחֲזִירֵא דרָעיָא. 11  הָיָה שָׁם, אֵצֶל הָהָר, עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל -- רוֹעֶה.
12  ובָעֵין הוָו מִנֵּהּ הָנוֹן שֵׁאדֵא ואָמרִין: שַׁדַּרַין עַל הָנוֹן חֲזִירֵא. דַּבהוֹן נֶעוֹל. 12  וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: שַׁלְּחֵנוּ אֶל הַחֲזִירִים כְּדֵי שֶׁנִּכָּנֵס בָּהֶם.
13  ואַפֶּס להוֹן. וַנפַק רוּחֵא הָלֵין טַנפָתָא. ועַל בַּחֲזִירֵא. ורֶהטַת הָי בַּקרָא לַשׁקִיפָא ונִפלַת בּיַמָּא. אַיך תּרֵין אַלפִין. ואִתחַנַּקו בּיַמָּא. 13  וְהִרְשָׁה לָהֶם. וְיָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת הַלָּלוּ וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים; וְרָץ הָעֵדֶר אֶל הַצּוּק וְנָפַל לַיָּם, כְּאַלְפַּיִם, וְנֶחְנְקוּ בַּמַּיִם.
14  והָנוֹן דּרָעֵין הוָו להוֹן עֲרַקו. ואֶמָרו בַּמדִינתָּא ואָף בּקוּריָא. וַנפַקו למֶחזָא מִדֶּם דַּהֲוָא. 14  וְהַלָּלוּ שֶׁרָעוּ אוֹתָם בָּרְחוּ, וְאָמְרוּ בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָרִים. וְיָצְאוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁהָיָה,
15  ואֶתָו לוָת יֵשׁוּע. וַחֲזָאוּהי להָו דּשֵׁאדָוהי כַּד לבִישׁ וַמנַכַּף ויָתֵב. הָו דּאִית הוָא בֵהּ לִגיוֹן וַדחֶלו 15  וּבָאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים לָבוּשׁ וְשָׁפוּי וְיוֹשֵׁב -- הוּא שֶׁהָיָה בּוֹ הַלִּגיוֹן -- וּפָחֲדוּ.
16  ואִשׁתַּעִיו להוֹן הָנוֹן דַּחֲזָו. דּאַיכַּנָּא הֲוָא להָו דּשֵׁאדָוהי ואָף עַל הָנוֹן חֲזִירֵא. 16  וְסִפְּרוּ לָהֶם הַלָּלוּ שֶׁרָאוּ, אֵיךְ קָרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים, וְגַם עַל הַחֲזִירִים.
17  ושַׁרִיו בָּעֵין מִנֵּהּ דּנֵאזַל לֵהּ מִן תּחוּמהוֹן. 17  וְהֵחֵלּוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִתְּחוּמָם.
18  וכַד סלֶק לַספִינתָּא. בָּעֵא הוָא מִנֵּהּ הָו דּשֵׁאדָוהי דּעַמֵּהּ נִהוֶא. 18  וְכַאֲשֶׁר עָלָה לַסְּפִינָה, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ זֶה שֶׁהָיוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים לִהִיוֹת אִתּוֹ.
19  ולָא שַׁבקֵהּ. אֶלָּא אֶמַר לֵהּ: זֶל לבַיתָּך לוָת אנָשַׁיך. ואִשׁתַּעָא להוֹן מִדֶּם דַּעֲבַד לָך מָריָא וּדאִתרַחַם עֲלַיך. 19  וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ, אֶלָּא אָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל אֲנָשֶׁיךָ, וְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ יְהוָֹה וְשֶׁרִחֵם עָלֶיךָ.
20  ואֶזַּל. ושַׁרִי מַכרֶז בּעֶסרַת מדִינָתָא מִדֶּם דַּעֲבַד לֵהּ יֵשׁוּע. וכֻלהוֹן תַּמִּיהִין הוָו. 20  וְהָלַךְ וְהֵחֵל מַכְרִיז בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ, וְכֻלָּם תָּמְהוּ.

ריפוי האישה הנגעה בבגדו של ישוע ותחיית בתו של יאיר

21  וכַד עֲבַר יֵשׁוּע בַּספִינתָּא להָו עִברָא. תּוּב אִתכַנַּשׁו עֲלָוהי כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. כַּד אִיתָוהי עַל יַד יַמָּא. 21  וְכַאֲשֶׁר עָבַר יֵשׁוּעַ בַּסְּפִינָה אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, שׁוּב נֶאֶסְפוּ אֵלָיו הֲמוֹנִים רַבִּים בִּהְיוֹתוֹ עַל-יַד הַיָּם.
22  ואֶתָא חַד דַּשׁמֵהּ יוֹאָרָשׁ מִן רַבַּי כּנוּשׁתָּא. וכַד חֲזָיהי. נפַל לוָת רִגלָוהי. 22  וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹאָרָשׁ, מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת; וְכַאֲשֶׁר רָאָהוּ, נָפַל לְרַגְלָיו
23  ובָעֵא הוָא מִנֵּהּ סַגִּי ואָמַר לֵהּ: בּרַתי בִּישַׁאִית עֲבִידָא. תָּא סִים אִידָך עֲלֵיהּ. ותִתחלֶם ותִחֶא. 23  וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְאֹד וְאָמַר לוֹ: בִּתִּי חוֹלָה מְאֹד. בּוֹא נָא שִׂים יָדְךָ עָלֶיהָ, וְתַבְרִיא וְתִחְיֶה.
24  ואֶזַל עַמֵּהּ יֵשׁוּע. ודַבִּיק הוָא לֵהּ כִּנשָׁא סַגִּיאָא. וחָבצִין הוָו לֵהּ. 24  וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ אִתּוֹ, וְדָבַק אֵלָיו הָמוֹן רַב וּדְחָקוּהוּ.
25  אַנתּתָא דֵין חֲדָא דאִיתֵיהּ הוָת בּמַרדִּיתָא דַדמָא שׁנִין תַּרתַּעֶסרֵא. 25  וְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּזֹב-דָּם שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה --
26  אַידָּא דסַגִּי סִבלַת מִן אָסָוָתָא סַגִּיאֵא. ואַפּקַת כֹּלמִדֶּם דּאִית לָהּ. ומִדֶּם לָא אִתעַדּרַת. אֶלָּא אָף יַתִּירָאִית אִתאַלצַת. 26  אֲשֶׁר סָבְלָה הַרְבֵּה מֵרוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה כָּל מַה שֶׁהָיָה לָהּ, וּמְאוּמָה לֹא נֶעֶזְרָה אֶלָּא אַף סָבְלָה עוֹד יוֹתֵר --
27  כַּד שִׁמעַת עַל יֵשׁוּע. אֶתַת בּחֶבצָא דכִנשָׁא מִן בֶּסתּרֵהּ. וקִרבַּת לַלבוּשֵׁהּ. 27  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה עַל יֵשׁוּעַ, בָּאָה מֵאַחֲרָיו בְּדֹחַק הֶהָמוֹן וְנָגְעָה בִּלְבוּשׁוֹ;
28  אָמרָא הוָת גֵּיר: דּאָפִן לַלבוּשֵׁהּ קָרבָּא אנָא. חָיָא אנָא. 28  כִּי אָמְרָה, אַף אִם בִּלְבוּשׁוֹ אֶגַּע, אֶחְיֶה.
29  ומִחדָא יֶבשַׁת מעִינָא דַדמָהּ. ואַרגְּשַׁת בּפַגרָהּ דּאִתאַסיַת מִן מחוֹתָהּ. 29  וּמִיָּד יָבַשׁ מְקוֹר דָּמָהּ! וְהִרְגִּישָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִנִּגְעָהּ.
30  יֵשׁוּע דֵּין מִחדָא יִדַע בּנַפשֵׁהּ דּחַילָא נפַק מִנֵּהּ. ואִתִפּנִי לוָת כִּנשָׁא ואֶמַר: מַנּוּ קרֶב למָאנַי. 30  אֲבָל יֵשׁוּעַ מִיָּד יָדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁגְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ, וּפָנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: מִי נָגַע בִּבְגָדַי?
31  אָמרִין לֵהּ תַּלמִידָוהי: חָזֵא אַנתּ לכִנשֵׁא דחָבצִין לָך. ואָמַר אַנתּ מַנּוּ קרֶב לִי. 31  אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַהֲמוֹנִים דּוֹחֲקִים אוֹתְךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר 'מִי נָגַע בִּי'?
32  וחָאַר הוָא. דנִחזֶא מַנּוּ הָדֵא עֲבַד. 32  וְהִבִּיט לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֹאת.
33  הָי דֵּין אַנתּתָא כַד דַּחִלָא ורַתִּיתָא. דּיִדעַת מָא דַהֲוָא לָהּ. אֶתַת נִפלַת קדָמָוהי. ואֶמרַת לֵהּ כֻּלֵּהּ שׁרָרָא. 33  וְהָאִשָּׁה, מְפֹחֶדֶת וְרוֹעֶדֶת -- כִּי יָדְעָה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לָהּ -- בָּאָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת.
34  הוּ דֵין אֶמַר לָהּ: בּרַתי. הַימָנוּתֵכי אַחְיָתֵכי. זֶלי בַּשׁלָמָא. וַהוַיתּי חֲלִימָא מִן מַחוֹתֵכי. 34  אַךְ הוּא אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הֶחֶיְתָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם וַהֲיִי בְּרִיאָה מִנִּגְעֵךְ.
35  ועַד הוּ ממַלֶּל. אֶתָו מִן דּבֵית רַבּ כּנּוּשׁתָּא ואָמרִין: דּבַרתָך מִיתַת. למָנָא מִכֵּיל מַעמֶל אַנתּ למַלְפָנָא. 35  עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וּבָאוּ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ: בִּתְּךָ מֵתָה. לָמָּה אֵפוֹא מַטְרִיחַ אַתָּה אֶת הַמּוֹרֶה?
36  יֵשׁוּע דֵּין שׁמַע למִלתָא דאֶמַרו. ואֶמַר להָו רַבּ כּנוּשׁתָּא: לָא תִדחַל. בַּלחוֹד הַימֶן. 36  יֵשׁוּעַ שָׁמַע אֶת הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ, וְאָמַר לְרַב בֵּית הַכְּנֶסֶת: אַל תִּירָא; רַק הַאֲמֵן.
37  ולָא שׁבַק לאנָשׁ דּנֵאזַל עַמֵּהּ. אֶלָּא לשִׁמעוֹן כֵּאפָא וַליַעקוֹב וַליוֹחַנָּן אַחוּהי דּיַעקוֹב. 37  וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לָלֶכֶת עִמּוֹ, אֶלָּא לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב.
38  ואֶתָו לבַיתָּא דהָו רַבּ כּנוּשׁתָּא. וַחֲזָא דַרהִיבִין ובָכֵין ומַיללִין. 38  וּבָאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְרָאָה שֶׁהֵם בְּהוּלִים וּבוֹכִים וּמְיַלְּלִים
39  ועַל. ואֶמַר להוֹן: מָנָא רהִיבִין אַנתּוֹן ובָכֵין. טלִיתָא לָא מִיתַת. אֶלָּא דַמכָּא הִי. 39  וְנִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם בְּהוּלִים וּבוֹכִים? הַנַּעֲרָה לֹא מֵתָה, אֶלָּא יְשֵׁנָה הִיא.
40  וגָחכִּין הוָו עֲלָוהי. הוּ דֵין יֵשׁוּע אַפֶּק לכֻלהוֹן. וַדבַר לאַבוּהּ דַּטלִיתָא וּלִאמָּהּ וַלהָנוֹן דּעַמֵּהּ. ועַל לאַיכָּא דרַמיָא הוָת טלִיתָא. 40  וְהֵם צָחֲקוּ לוֹ. בְּרַם הוּא יֵשׁוּעַ הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, וְלָקַח אֶת אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאֶת אִמָּהּ, וְאֶת הַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבָה בּוֹ הַנַּעֲרָה.
41  ואֶחַד בּאִידָהּ דַּטלִיתָא. ואֶמַר לָהּ: טלִיתָא קוּמי. 41  וְאָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: נַעֲרָה, קוּמִי!
42  ובַר שָׁעתֵהּ קָמַת טלִיתָא וַמהַלכָא הוָת. אִיתֵיהּ הוָת גֵּיר בַּרת שׁנִין תַּרתַּעֶסרֵא. ומִתּדַּמרִין הוָו דּוּמָּרָא רַבָּא. 42  וּבוֹ בָּרֶגַע קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִתְהַלְּכָה; שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בַּת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהֵם הִתְפַּלְּאוּ פְּלִיאָה רַבָּה.
43  ופַקֶּד אִנּוֹן סַגִּי דלָא אנָשׁ נֶדַּע הָדֵא ואֶמַר דּנִתּלוּן לָהּ למִלעַס. 43  וְצִוָּה עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף לְבַל יֵדַע זֹאת אִישׁ, וְאָמַר שֶׁיִּתְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset