לפרק הקודם

אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים
פרק ח

בעניין אכילת זבחי אלילים

1  עַל דִּבחֵא דֵין דַּפתַכרֵא יַדעִין חנַן דַּבכֻלַּן אִית יִדַעֲתָא. וִידַעֲתָא מַחתּרָא חוּבָּא דֵין בָּנֵא. 1  וְעַל-דְּבַר זִבְחֵי אֱלִילִים יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּכֻלָּנוּ דַּעַת; וְהַדַּעַת מְעוֹרֶרֶת גַּאֲוָה, אֲבָל הָאַהֲבָה בּוֹנָה.
2  אִן אנָשׁ דֵּין סָבַר דִּידַע מִדֶּם. לָא עֲדַכֵּיל מִדֶּם יִדַע אַכמָא דוָלֵא לֵהּ למִדַּע. 2  וְאִם אִישׁ סָבוּר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דְּבַר-מָה, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה כְּפִי שֶׁמִּן הָרָאוּי לוֹ לָדַעַת.
3  אִן אנָשׁ דֵּין מַחֶב לאַלָהָא. הָנָא אִתִידַע מִנֵּהּ. 3  וְאִם אִישׁ אוֹהֵב אֶת הָאֱלֹהִים, הוּא יָדוּעַ לוֹ.
4  עַל מֵאכוּלתָּא הָכֵיל דּדִבחֵא דַפתַכרֵא יָדעִין חנַן דּלָא הוָא מִדֶּם הוּ פתַכרָא בעָלמָא. וַדלַיתּ אַלָהָא אחרֵין אֶלָּא אִן חַד. 4  וּבְכֵן, עַל-דְּבַר מַאֲכַל זִבְחֵי אֱלִילִים, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָאֱלִיל אֵינוֹ כְּלוּם בָּעוֹלָם, וְשֶׁאֵין אֱלֹהִים אַחֵר אֶלָּא אֶחָד;
5  אָפִן גֵּיר אִית דּמִתִקרֵין אַלָהֵא. אָו בַּשׁמַיָּא אָו בּאַרעָא אַיכַּנָּא דאִית אַלָהֵא סַגִּיאֵא ומָרָוָתָא סַגִּיאֵא. 5  כִּי גַּם אִם יֵשׁ שֶׁנִּקְרָאִים, אֵלִים, אִם בַּשָּׁמַיִם אִם בָּאָרֶץ, כְּפִי שֶׁיֵּשׁ אֵלִים רַבִּים וַאֲדוֹנִים רַבִּים,
6  אֶלָּא לַן דִּילַן חַד הוּ אַלָהָא אַבָא דּכֹל מִנֵּהּ וַחֲנַן בֵּהּ. וחַד מָריָא יֵשׁוּע משִׁיחָא. דּכֹל בּאִידֵהּ. אַף חֲנַן בּאִידֵהּ. 6  בְּכָל זֹאת לָנוּ אֶחָד הוּא אֱלוֹהַּ הָאָב, אֲשֶׁר הַכֹּל מִמֶּנּוּ וַאֲנַחְנוּ בּוֹ; וְאָדוֹן אֶחָד, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הַכֹּל עַל-יָדוֹ, אַף אֲנַחְנוּ עַל-יָדוֹ.
7  אֶלָּא לָא הוָא בכֹל אנָשׁ אִית יִדַעֲתָא. אִית גֵּיר אנָשָׁא דַבתֵארתּהוֹן עֲדַמָּא להָשָׁא דעַל פּתַכרֵא אַיך דַּדבִיחָא אָכלִין. ומִטֹּל דַּכרִיהָא תֵארתּהוֹן. מִתּטָושָׁא. 7  אֲבָל לֹא בְּכָל אָדָם הַדַּעַת; כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבְּמַצְפּוּנָם, עַד עַכְשָׁו, אוֹכְלִים כְּאִלּוּ נִזְבָּח לָאֱלִילִים; וּמִכֵּיוָן שֶׁמַּצְפּוּנָם חַלָּשׁ, הוּא נִטְמָא.
8  מֵאכוּלתָּא דֵין לָא מקַרבָא לַן לאַלָהָא. לָא גֵיר אִן אָכלִין חנַן מִתיַתּרִין חנַן. ולָא אִן לָא נֵאכוֹל מִתבַּצרִין חנַן. 8  אֲבָל הַמַּאֲכָל אֵינוֹ מְקָרֵב אוֹתָנוּ לֵאלֹהִים; כִּי אֵין לָנוּ יִתְרוֹן אִם אָנוּ אוֹכְלִים, וְאֵין אָנוּ מִתְגָּרְעִים אִם לֹא נֹאכַל.
9  חֲזָו דֵּין דַּלמָא שׁוּלטָנכוֹן הָנָא נִהוֶא תוּקֶלתָא לַכרִיהֵא. 9  אֲבָל הִזָּהֲרוּ פֶּן תִּהְיֶה רְשׁוּתְכֶם זֹאת מִכְשׁוֹל לַחַלָּשִׁים;
10  אִן אנָשׁ גֵּיר נֶחֱזֵיך לָך דּאִית בָּך יִדַעֲתָא דַסמִיך אַנתּ בֵּית פּתַכרֵא. לָא הָא תֵארתֵּהּ מִטֹּל דַּכרִיהּ הוּ מִשׁתַּררָא למֵאכַל דַּדבִיחָא. 10  שֶׁכֵּן אִם אִישׁ יִרְאֶה אוֹתְךָ, אֲשֶׁר בְּךָ הַדַּעַת, מֵסֵב בְּבֵית אֱלִילִים, הֲלֹא יִתְחַזֵּק מַצְפּוּנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁחַלָּשׁ הוּא, לֶאֱכֹל מִן הַנִּזְבָּח?
11  ואָבֵד לֵהּ בִּידַעֲתָך דִּילָך הָו אַינָא דַּמרַע דּמִטֹּלָתֵהּ מִית משִׁיחָא. 11  וְיֹאבַד בִּגְלַל הַדַּעַת שֶׁלְּךָ זֶה שֶׁחָלוּשׁ הוּא, אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.
12  ואִן הָכַנָּא מַסכּלִין אנתּוֹן בּאַחַיכּוֹן וַמקַפּחִין אנתּוֹן תֵּארָתהוֹן מַרעָתָא. בַּמשִׁיחָא הו מַסכּלִין אנתּוֹן. 12  וְאִם כָּכָה אַתֶּם עוֹוִים לַאֲחֵיכֶם וּפוֹגְעִים בְּמַצְפּוּנָם הֶחָלוּשׁ, לַמָּשִׁיחַ אַתֶּם עוֹוִים.
13  מִטֹּל הָנָא אִן מֵאכוּלתָּא מַכשׁלָא לאָחי. לעָלַם בִּסרָא לָא אֵכוֹל. דּלָא אַכשֶׁל לאָחי. 13  לָכֵן אִם הַמַּאֲכָל מַכְשִׁיל אֶת אָחִי, לֹא אֹכַל בָּשָׂר לְעוֹלָם, לְבַל אַכְשִׁיל אֶת אָחִי.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset