1 מִטֹּל הָנָא לַיתּ לָך מַפַּק בּרוּחָא אוֹ בַרנָשָׁא דָאֵן חַברֵהּ. בּהָו גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ חַברָך. נַפשָׁך הוּ מחַיֶּב אַנתּ. ואָף אַנתּ גֵּיר דּדָאֵן אַנתּ. בּהֵין הוּ מִתהַפַּך אַנתּ. |
1 מִשּׁוּם כָּךְ אֵין לְךָ הִצְטַדְּקוּת, לְךָ בֶּן-אָדָם הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ; כִּי בָּזֶה שֶׁאַתָּה דָּן אֶת חֲבֵרךָ, אֶת עַצְמְךָ אַתָּה מַרְשִׁיעַ; שֶׁהֲרֵי גַּם אַתָּה הַדָּן, אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים עוֹשֶׂה אַתָּה. |
2 ויָדעִין חנַן דּאִיתָוהי דִּינֵהּ דּאַלָהָא בקוּשׁתָּא עַל אַילֵין דַּבהָלֵין מִתהַפּכִין. |
2 וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמִּשְׁפַּט אֱלֹהִים הוּא כְּפִי הָאֱמֶת עַל עוֹשֵׂי אֵלֶּה. |
3 מָנָא דֵין מִתחַשַּׁב אַנתּ אוֹ בַרנָשָׁא דדָאֵן אַנתּ לאַילֵין דַּבהָלֵין מִתהַפּכִין כַּד אָף אַנתּ בּהֵין מִתהַפַּך אַנתּ. דּאַנתּ תֶּעֱרוֹק מִן דִּינֵהּ דּאַלָהָא. |
3 וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, בֶּן-אָדָם, אַתָּה הַדָּן אֶת הָעוֹשִׂים דְּבָרִים אֵלֶּה בְּעוֹד שֶׁגַּם אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָם -- שֶׁאַתָּה תִּמָּלֵט מִמִּשְׁפַּט הָאֱלֹהִים? |
4 אָו עַל עוּתרָא דבַסִּימוּתֵהּ ועַל מַגּרַת רוּחֵהּ. ועַל אַתרָא דיַהב לָך מַמרַח אַנתּ ולָא יָדַע אַנתּ דּבַסִּימוּתֵהּ דּאַלָהָא לַתיָבוּתָא הו מַיתּיָא לָך. |
4 אוֹ הֲמֵעֵז אַתָּה עַל עֹשֶׁר טוּבוֹ וְעַל אֹרֶךְ רוּחוֹ וְעַל הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנָּתַן לְךָ, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁטּוּב הָאֱלֹהִים מֵבִיא אוֹתְךָ לִתְשׁוּבָה? |
5 אֶלָּא מִטֹּל קַשׁיוּת לִבָּך דּלָא תָאֵב. סָאֵם אַנתּ לָך סִימתָא דרוּגזָא ליָומָא דרוּגזָא וַלגִליָנָא דדִינָא כֵאנָא דאַלָהָא. |
5 וְאוּלָם בִּגְלַל קְשִׁי לְבָבְךָ אֲשֶׁר אֵינוֹ שָׁב, צוֹבֵר אַתָּה לְךָ מִצְבּוֹר זַעַם לְיוֹם הַזַּעַם וּלְהִתְגַּלּוּת מִשְׁפָּטוֹ הַצּוֹדֵק שֶׁל הָאֱלֹהִים, |
6 הָו דּפָרַע לכֹלנָשׁ אַיך עֲבָדָוהי. |
6 הַמְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשָׂיו: |
7 לאַילֵין דּבַמסַיבּרָנוּתָא דַעֲבָדֵא טָבֵא. תִּשׁבּוֹחתָּא ואִיקָרָא ולָא מִתחַבּלָנוּתָא בָעֵין. יָהֵב להוֹן חַיֵּא דַלעָלַם. |
7 לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּהַתְמָדָה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים מְבַקְּשִׁים אֶת הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְהָאַל-כִּלָּיוֹן -- נוֹתֵן הוּא לָהֶם חַיֵּי עוֹלָם; |
8 אַילֵין דֵּין דּעָצֵין. ולָא מִתּטפִּיסִין לַשׁרָרָא אֶלָּא לעָולָא מִתּטפִּיסִין. נִפרוֹע אִנּוֹן רוּגזָא וחֶמתָא. |
8 אֲבָל אֵלֶּה שֶׁמִּתְנַגְּדִים וְאֵינָם נִשְׁמָעִים לָאֱמֶת, אֶלָּא לָעַוְלָה נִשְׁמָעִים, יִגְמֹל לָהֶם זַעַם וְחָרוֹן. |
9 ואוּלצָנָא וטוּרָפָא לכֹל בַּרנָשׁ דּפָלַח בִּישָׁתָא. לַיהוּדָיֵא לוּקדַם ולַארֲמָיֵא. |
9 וְצָרָה וּתְלָאָה עַל כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה אֶת הָרַע, עַל הַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְעַל הָאֲרַמִּים; |
10 תִּשׁבּוֹחתָּא דֵין ואִיקָרָא וַשׁלָמָא לכֹל דּפָלַח טָבָתָא. לַיהוּדָיֵא לוּקדַם ולַארֲמָיֵא. |
10 אֲבָל תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד וְשָׁלוֹם לְכָל הָעוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב, לַיְּהוּדִים בַּתְּחִלָּה, וְלָאֲרַמִּים; |
11 לָא גֵיר אִית מַסַּב בּאַפֵּא לוָת אַלָהָא. |
11 כִּי אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים עִם הָאֱלֹהִים. |
12 אַילֵין גֵּיר דַּדלָא נָמוֹסָא חֲטָו. אָף דּלָא נָמוֹסָא נֵאבדּוּן ואַילֵין דַּבנָמוֹסָא חֲטָו. מִן נָמוֹסָא נִתּתּדִּינוּן. |
12 הֲרֵי אֵלֶּה שֶׁבְּלֹא תּוֹרָה חָטְאוּ, גַּם בְּלֹא תּוֹרָה יֹאבְדוּ; וְאֵלֶּה שֶׁחָטְאוּ בַּתּוֹרָה, עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ; |
13 לָא הוָא גֵיר שָׁמוֹעָוהי דּנָמוֹסָא כֵאנִין קדָם אַלָהָא. אֶלָּא עָבוֹדָוהי דּנָמוֹסָא מִזדַּדּקִין. |
13 כִּי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אֶלָּא עוֹשֵׂי הַתּוֹרָה מֻצְדָּקִים. |
14 אִן גֵּיר עַממֵא דנָמוֹסָא לַיתּ להוֹן מִן כּיָנהוֹן נֶעבּדוּן דּנָמוֹסָא. הָנוֹן דּכַד נָמוֹסָא לַיתּ הוָא להוֹן. לנַפשׁהוֹן הֲוָו נָמוֹסָא. |
14 הֲרֵי אִם גּוֹיִים שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה, מִטִּבְעָם מְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה -- הַלָּלוּ, בְּאֵין לָהֶם תּוֹרָה, הָיוּ לְעַצְמָם תּוֹרָה. |
15 והִנּוֹן מחָוֵין עֲבָדֵהּ דּנָמוֹסָא. כַּד כּתִיב עַל לִבּהוֹן. ומַסַהֲדָא עֲלַיהוֹן תֵּארתּהוֹן. כַּד מַחשׁבָתהוֹן מכָונָן אָו נָפקָן רוּחָא לַחֲדָדֵא. |
15 וְהֵם מַרְאִים אֶת פֹּעַל הַתּוֹרָה כָּתוּב עַל לִבָּם; וּמֵעִיד עֲלֵיהֶם מַצְפּוּנָם בִּהְיוֹת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מוֹכִיחוֹת אוֹ מְלַמְּדוֹת זְכוּת זוֹ עַל זוֹ, |
16 בּיָומָא דדָאֵן אַלָהָא כַסיָתָא דַבנַי אנָשָׁא אַיך סבַרתָא דִילי בּיַד יֵשׁוּע משִׁיחָא. |
16 בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת נִסְתְּרוֹת בְּנֵי-אָדָם, לְפִי בְּשׂוֹרָתִי, עַל-יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. |
17 אִן אַנתּ דֵּין דַּיהוּדָיָא מִתִקרֶא אַנתּ. ומִתּתּנִיח אַנתּ עַל נָמוֹסָא. ומִשׁתַּבהַר אַנתּ בּאַלָהָא. |
17 אֲבָל אִם אַתָּה, שֶׁיְּהוּדִי נִקְרָא אַתָּה וְסוֹמֵךְ אַתָּה עַל הַתּוֹרָה, וּמִתְגָּאֶה אַתָּה בֵּאלֹהִים, |
18 דּיָדַע אַנתּ צִביָנֵהּ. ופָרֵשׁ אַנתּ וָליָתָא. דּיַלִּיף אַנתּ מִן נָמוֹסָא. |
18 שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה אֶת רְצוֹנוֹ, וּמַבְחִין אַתָּה בַּדְּבָרִים הַהֲגוּנִים, כִּי מְלֻמָּד אַתָּה מִן הַתּוֹרָה, |
19 ואִתּתּכֶלתּ עַל נַפשָׁך דַּמדַבּרָנָא אַנתּ דַּעֲוִירֵא ונוּהרָא דאַילֵין דּאִיתַיהוֹן בּחֶשּׁוֹכָא. |
19 וּבָטַחְתָּ עַל עַצְמְךָ שֶׁמַּדְרִיךְ אַתָּה לָעִוְרִים וְאוֹר לַאֲשֶׁר הֵם בַּחֹשֶׁךְ, |
20 ורָדוֹיָא דחַסִּירַי רֶעיָנָא. ומַלּפָנָא דַטלָיִא. ואִית לָך דּוּמיָא דִידַעֲתָא ודַשׁרָרָא בנָמוֹסָא. |
20 וּמְחַנֵּךְ לְחַסְרֵי בִּינָה וּמוֹרֶה לִנְעָרִים, וְיֵשׁ לְךָ מַרְאִית הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה -- |
21 אַנתּ הָכֵיל דּמַלֶּף אַנתּ לַאחרָנֵא. לנַפשָׁך לָא מַלֵּף אַנתּ. וַדמַכרֶז אַנתּ דּלָא נִגִנבוּן. אַנתּ גָּנֵב אַנתּ. |
21 וּבְכֵן אַתָּה, שֶׁמְּלַמֵּד אַתָּה אֲחֵרִים, אֶת עַצְמְךָ אֵינְךָ מְלַמֵּד? וְאֲשֶׁר מַכְרִיז אַתָּה שֶׁלֹּא לִגְנֹב, הֲתִגְנֹב אַתָּה? |
22 ודָאמַר אַנתּ דּלָא נגוּרוּן. אַנתּ גָּאַר אַנתּ. ואַנתּ דּשָׁאֵט אַנתּ פּתַכרֵא. מחַלֶּץ אַנתּ בֵּית מַקדּשָׁא. |
22 וַאֲשֶׁר אוֹמֵר אַתָּה שֶׁלֹּא לִנְאֹף, הֲתִנְאַף אַתָּה? וְאַתָּה אֲשֶׁר בָּז לֶאֱלִילִים, הֲתִבְזֹז אַתָּה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ? |
23 ואַנתּ דּמִשׁתַּבהַר אַנתּ בּנָמוֹסָא. בּהָו דּעָבַר אַנתּ עַל נָמוֹסָא לאַלָהָא הו מצַעַר אַנתּ. |
23 וְאַתָּה הַמִּתְגָּאֶה בַּתּוֹרָה, הַתְבַזֶּה אֶת הָאֱלֹהִים בְּכָךְ שֶׁתַּעֲבֹר אַתָּה עַל הַתּוֹרָה? |
24 שׁמֵהּ גֵּיר דּאַלָהָא מִטֹּלָתכוֹן הוּ מִתגַּדַּף בֵּית עַממֵא. אַיך דַּכתִיב. |
24 כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם הוּא מְגֻדָּף בֵּין הַגּוֹיִים, כַּכָּתוּב. |
25 גּזוּרתָּא גֵיר מַהֲניָא אִן נָמוֹסָא תִגמוֹר. אִן תֶּעֱבַּר לָך דֵּין מִן נָמוֹסָא. גּזוּרתָּך הֲוָת לָהּ עוּרלוּתָא. |
25 הֲרֵי הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם תְּמַלֵּא אֶת הַתּוֹרָה; אֲבָל אִם תִּסְטֶה מִן הַתּוֹרָה, מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה. |
26 אִן הוּ דֵין דּעוּרלוּתָא תִטַּר פּוּקדָּנֵהּ דּנָמוֹסָא. לָא הָא עוּרלוּתָא מִתחַשׁבָּא לָהּ גּזוּרתָּא. |
26 וְאִם הֶעָרֵל יִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת הַתּוֹרָה, הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב הָעָרְלָה לְמִילָה? |
27 וַתּדוּן עוּרלוּתָא דמִן כּיָנָהּ גָּמרָא נָמוֹסָא. לָך דּבַכתָבָא ובַגזוּרתָּא עָבַר אַנתּ עַל נָמוֹסָא. |
27 וְיִשְׁפֹּט אוֹתְךָ הֶעָרֵל שֶׁמִּטִּבְעוֹ מְמַלֵּא אֶת הַתּוֹרָה, אוֹתְךָ אֲשֶׁר עִם הַכְּתָב וְעִם הַמִּילָה עוֹבֵר אַתָּה עַל הַתּוֹרָה. |
28 לָא הוָא גֵיר מַן דַּבגִליָא הָו הוּ יהוּדָיָא. אָף לָא אַידָּא דמִתחַזיָא בבִסרָא גזוּרתָּא. |
28 הֲרֵי לֹא מִי שֶׁבְּגָלוּי הוּא הַיְּהוּדִי; גַּם לֹא אֲשֶׁר נִרְאֵית בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה; |
29 אֶלָּא הָו הוּ יהוּדָיָא אַינָא דַבכִסיָא הו. וַגזוּרתָּא אַידָּא דַדלִבָּא הי בּרוּח ולָא בַכתָבָא. אַידָּא דתִשׁבּוֹחתָּהּ לָא הֲוָת מִן בּנַינָשָׁא אֶלָּא מִן אַלָהָא. |
29 אֶלָּא הַיְּהוּדִי הוּא אֲשֶׁר בֶּחָבוּי הוּא; וְהַמִּילָה הִיא זוֹ שֶׁל הַלֵּב, בְּרוּחַ וְלֹא בִּכְתָב, אֲשֶׁר תְּהִלָּתָהּ אֵינֶנָּה מִבְּנֵי אָדָם אֶלָּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים. |