אגרת יוחנן הראשונה
פרק א

דבר החיים

1 אֵ֞ת אֲשֶׁ֣ר ׀ הָיָ֣ה מֵֽרֵאשִׁ֗ית אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֔עְנוּ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖ינוּ בְּעֵינֵ֑ינוּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הִבַּ֔טְנוּ וְיָדֵ֣ינוּ מִשְׁשׁ֔וּ עַל־אֹד֖וֹת דְּבַ֥ר הַֽחַיִּֽים ׃ 2 וְהַֽחַיִּ֥ים נִגְל֖וּ וְרָאִ֑ינוּ וַֽאֲנַ֗חְנוּ מְעִידִ֨ים וּמַגִּידִ֤ים לָכֶם֨ חַיֵּ֣י הָֽעוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ אֵ֥צֶל הָאָ֖ב וְנִגְל֥וּ לָֽנוּ ׃ 3 אֵ֞ת אֲשֶׁ֣ר ׀ רָאִ֣ינוּ וְשָׁמַ֗עְנוּ אֲנַחְנוּ֘ מַגִּידִ֣ים לָכֶם֒ לְמַעַן֩ גַּ֨ם אַתֶּ֜ם תִּהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם הִתְחַבְּר֖וּת עִמָּ֑נוּ אַ֗ךְ הַֽהִתְחַבְּרוּת֨ אֲשֶׁ֣ר לָ֔נוּ הִ֚יא עִ֣ם הָאָ֔ב וְעִם־בְּנ֖וֹ יֵשׁ֥וּעַ הַמָּשִֽׁיחַ ׃ 4 וְאֶת־אֵ֛לֶּה אֲנַ֥חְנוּ כֹֽתְבִ֖ים אֲלֵיכֶ֑ם לְמַ֛עַן שִׂמְחַתְכֶ֖ם תִּהְיֶ֥ה מְלֵאָֽה ׃

האלהים הוא אור

5 וְזֹ֨את הִ֜יא הַֽהַגָּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ֨ מֵֽאִתּ֔וֹ וַֽאֲנַ֥חְנוּ מַגִּידִ֖ים לָכֶ֑ם כִּ֤י הָֽאֱלֹהִים֨ א֣וֹר ה֔וּא וְכָל־חֹ֖שֶׁךְ אֵ֥ין בּֽוֹ ׃ 6 אִם־נֹאמַ֗ר כִּי֩ יֵ֨שׁ לָ֤נוּ הִתְחַבְּרוּת֨ עִמּ֔וֹ וּבְחֹ֖שֶׁךְ נִתְהַלֵּ֑ךְ אֲנַ֣חְנוּ מְכַזְּבִ֔ים וְאֵינֶ֥נּוּ עֹשִׂ֖ים אֶת־הָֽאֱמֶֽת ׃ 7 וְאִ֣ם ׀ בָּא֣וֹר נִתְהַלֵּ֗ךְ כַּֽאֲשֶׁ֥ר הוּא֨ בָּא֔וֹר יֵ֥שׁ לָ֛נוּ הִתְחַבְּר֖וּת בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינָ֑יו וְדַ֞ם יֵשׁ֤וּעַ הַמָּשִׁ֨יחַ֨ בְּנ֔וֹ מְטַהֵ֥ר אֹתָ֖נוּ מִכָּל־חֵֽטְא ׃ 8 אִ֣ם נֹאמַ֗ר כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֨נוּ֨ חֵ֔טְא נַתְעֶ֖ה אֶת־נַפְשֵׁ֑נוּ וְהָֽאֱמֶ֖ת אֵ֥ין בָּֽנוּ ׃ 9 אִם־נִתְוַדֶּה֨ אֶת־חַטּאוֹתֵ֔ינוּ נֶֽאֱמָ֥ן ה֖וּא וְצַדִּ֑יק לִסְל֤וֹחַ לָ֨נוּ֨ אֶת־חַטּאוֹתֵ֔ינוּ וּלְטַהֵ֥ר אֹתָ֖נוּ מִכָּל־עָוֹֽן ׃ 10 אִם־נֹאמַ֗ר כִּ֚י לֹ֣א חָטָ֔אנוּ לְכֹזֵ֖ב נָשִׂ֣ים אֹת֑וֹ וּדְבָר֖וֹ אֵינֶ֥נּוּ בָֽנוּ ׃