1 הֲוַיתּוֹן הָכֵיל מִתּדַּמֵּין בּאַלָהָא אַיך בּנַיָּא חַבִּיבֵא. |
1 לָכֵן הִדַּמּוּ לֵאלֹהִים, כְּבָנִים אֲהוּבִים. |
2 והַלֶּכו בּחוּבָּא. אַיך דּאָף משִׁיחָא אַחבַן. ואַשׁלֶם נַפשֵׁהּ עַל אַפַּין קוּרבָּנָא ודִבחָא לאַלָהָא לרֵיחָא בַסִּימָא. |
2 וְהִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה כְּפִי שֶׁהַמָּשִׁיחַ אֲהָבָנוּ וּמָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ, קָרְבָּן וְזֶבַח לֵאלֹהִים לְרֵיחַ נִחוֹחַ. |
3 זָניוּתָא דֵין וכֻלָּהּ טַנפּוּתָא ועָלוֹבוּתָא. אָפלָא מִשׁתַּמָּהוּ תִשׁתַּמַּהּ בַּינָתכוֹן. אַיך דּיָאֵא לקַדִּישֵׁא. |
3 וּזְנוּת וְכָל טֻמְאָה וְתַאַוְתָנוּת אַף הֻזְכֵּר אַל יֻזְכְּרוּ בֵּינֵיכֶם -- כַּיָּאֶה לַקְּדוֹשִׁים; |
4 ולָא צוֹחיָתָא. ולָא מִלֵּא דשָׁטיוּתָא אָו דּבִזחָא אָו דּשֶׁעיָא. הָלֵין דּלָא מִתבַּעיָן. אֶלָּא חֲלָף הָלֵין תָּודִּיתָא. |
4 וְלֹא חֵרוּפִים וְלֹא דְּבָרִים שֶׁל שְׁטוּת אוֹ שֶׁל בִּזּוּי אוֹ שֶׁל הִתְלוֹצְצוּת, שֶׁאֵין צֹרֶךְ בָּהֶם, אֶלָּא בִּמְקוֹם אֵלֶּה -- תּוֹדָה. |
5 הָדֵא דֵין הֲוַיתּוֹן יָדעִין. דּכֹל אנָשׁ דּאִיתָוהי זַנָּיָא אָו טַנפָּא אָו עָלוֹבָא. דּאִיתָוהי פָּלַח פּתַכרֵא. לַיתּ לֵהּ יָרתּוּתָא במַלכּוּתֵהּ דַּמשִׁיחָא ודאַלָהָא. |
5 וְזֹאת דְּעוּ: כָּל אָדָם שֶׁהוּא זוֹנֶה אוֹ טָמֵא אוֹ תַּאַוְתָן, שֶׁהוּא עוֹבֵד אֱלִילִים, אֵין לוֹ נַחֲלָה בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ וְהָאֱלֹהִים. |
6 דַּלמָא אנָשׁ נַטעֵיכוֹן בּמִלֵּא סרִיקָתָא. מִטֹּל הָלֵין הוּ גֵיר אָתֵא רוּגזֵהּ דּאַלָהָא עַל בּנַיָּא דלָא מִתּטפִּיסָנוּתָא. |
6 שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּדִבְרֵי הֶבֶל; שֶׁהֲרֵי בִּגְלַל אֵלֶּה בָּא זַעַם אֱלֹהִים עַל בְּנֵי הַמֶּרִי. |
7 לָא הָכֵיל תִּהווֹן להוֹן שָׁותָּפֵא. |
7 לָכֵן אַל תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לָהֶם. |
8 אִיתַיכּוֹן הוַיתּוֹן גֵּיר מִן לוּקדַם חֶשּׁוֹכָא. הָשָׁא דֵין נוּהֲרָא אַנתּוֹן בּמָרַן. אַיך בּנַי נוּהֲרָא הָכֵיל הָכַנָּא הַלֶּכו. |
8 הֵן לְפָנִים הֱיִיתֶם חֹשֶׁךְ, אַךְ כָּעֵת אוֹר אַתֶּם בַּאֲדוֹנֵינוּ. לְפִיכָךְ, כִּבְנֵי אוֹר, כֵּן הִתְהַלְּכוּ; |
9 פֵּארָוהי גֵּיר דּנוּהֲרָא בכֻלָּהּ אִנּוֹן טָבוּתָא וזַדִּיקוּתָא וקוּשׁתָּא. |
9 כִּי פֵּרוֹת הָאוֹר הֵן בְּכָל טוּב וּצְדָקָה וְאֱמֶת. |
10 וַהֲוַיתּוֹן פָּרשִׁין מָנָא שַׁפִּיר קדָם מָרַן. |
10 וְהַבְחִינוּ מַה טּוֹב בְּעֵינֵי אֲדוֹנֵינוּ. |
11 ולָא הֲוַיתּוֹן מִשׁתָּותּפִין לוָת עֲבָדֵא דחֶשּׁוֹכָא דפֵארֵא לַיתּ בּהוֹן. אֶלָּא הֲוַיתּוֹן מכָונִין להוֹן. |
11 וְאַל תִּשְתַּתְּפוּ בְּמַעֲשֵׂי הַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם פְּרִי, אֶלָּא גַּנּוּ אוֹתָם; |
12 מִדֶּם גֵּיר דַּבטוּשׁיַי עָבדִּין. נדִיד הוּ אָף לַממַלָּלוּתֵהּ. |
12 כִּי מַה שֶּׁעוֹשִׂים בַּסֵּתֶר מְגֹעָל אַף לְבַטֵּא. |
13 כֹּל מִדֶּם גֵּיר מִתכָּוַן. מִן נוּהֲרָא ומִתגּלֶא. וכֹל מִדֶּם דַּגלֶא נוּהֲרָא הוּ. |
13 הֵן כָּל דָּבָר מוּכָח עַל-יְדֵי הָאוֹר וּמִתְגַּלֶּה, וְכָל מַה שֶּׁגָּלוּי אוֹר הוּא. |
14 מִטֹּל הָנָא אַמִּיר: דּאִתּתּעִיר דַּמכָּא וקוּם מִן בֵּית מִיתֵא. ונַנהַר לָך משִׁיחָא. |
14 עַל כֵּן נֶאֱמָר: עוּרָה הַיָּשֵׁן וְקוּם מִבֵּין הַמֵּתִים וְיָאִיר לְךָ הַמָּשִׁיחַ. |
15 חֲזָו הָכֵיל אַיכַּנָּא תהַלְּכוּן זָהֲיָאִית. לָא אַיך סַכלֵא. |
15 לָכֵן רְאוּ כֵּיצַד לְהִתְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא כִּכְסִילִים, |
16 אֶלָּא אַיך חַכִּימֵא. דּזָבנִין קֵארסהוֹן מִטֹּל דּיָומָתָא בִישֵׁא אִנּוֹן. |
16 אֶלָּא כַּחֲכָמִים הַפּוֹדִים אֶת זְמַנָּם, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּמִים רָעִים. |
17 מִטֹּל הָנָא לָא תִהווֹן חַסִּירַי רֶעֱיָנָא. אֶלָּא אִסתַּכַּלו מָנָו צִביָנֵהּ דּאַלָהָא. |
17 לָכֵן אַל תִּהְיוּ חַסְרֵי דַּעַת, אֶלָּא הָבִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים. |
18 ולָא הֲוַיתּוֹן רָוֵין בּחַמרָא דבֵהּ אִית אָסוֹטוּתָא. אֶלָּא אִתמֲלָו בּרוּחָא. |
18 וְאַל תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן אֲשֶׁר פְּרִיצוּת בּוֹ, אֶלָּא הִמָּלְאוּ בָּרוֹחַ. |
19 ומַלֶּלו עַם נַפשׁכוֹן בּמַזמוֹרֵא וַבתִשׁבּחָתָא ובַזמִירָתָא דרוּחָא הֲוַיתּוֹן זָמרִין בּלִבָּוָתכוֹן למָריָא. |
19 וְדַבְּרוּ עִם עַצְמְכֶם בְּמִזְמוֹרִים וּבְתִשְׁבָּחוֹת; וּבִזְמִירוֹת הָרוּחַ זַמְּרוּ בִּלְבַבְכֶם לַיהוָֹה. |
20 וַהֲוַיתּוֹן מָודֵּין בּכֹלזבַן עַל אַפַּי כֹּלנָשׁ בַּשׁמֵהּ דּמָרַן יֵשׁוּע משִׁיחָא לאַלָהָא אַבָא. |
20 וְהוֹדוּ תָּמִיד עַל כָּל אָדָם לֵאלֹהִים הָאָב בְּשֵׁם אֲדוֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. |
21 וַהֲוַיתּוֹן מִשׁתַּעבּדִין חַד לחַד בּחוּבֵּהּ דַּמשִׁיחָא. |
21 הִכָּנְעוּ זֶה לָזֶה בְּאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ. |
22 נִשֵּׁא הֲוַיתֵּין מִשׁתַּעבּדָן לבַעֲלַיכֵּין אַיך דַּלמָרַן. |
22 הַנָּשִׁים, הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדוֹנֵינוּ; |
23 מִטֹּל דּגַברָא רֵשָׁהּ הוּ דאַנתּתָא. אַיכַּנָּא דאָף משִׁיחָא רֵשָׁא הוּ דּעֵדּתָּא. והוּיוּ מַחיָנָא דפַגרָא. |
23 כִּי הָאִישׁ הוּא רֹאשׁ הָאִשָּׁה כְּפִי שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ הוּא רֹאשׁ הָעֵדָה, וְהוּא הוּא מוֹשִׁיעַ הַגּוּף. |
24 אֶלָּא אַיכַּנָּא דעֵדּתָּא מִשׁתַּעבּדָא לַמשִׁיחָא. הָכַנָּא אָף נִשֵּׁא לבַעֲלַיהֵין בּכֹל מִדֶּם. |
24 וְאוּלָם כְּשֵׁם שֶׁהָעֵדָה נִכְנַעַת לַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם הַנָּשִׁים לְבַעֲלֵיהֶן בְּכָל דָּבָר. |
25 גַּברֵא אַחֶבו נִשַּׁיכּוֹן. אַיך דּאָף משִׁיחָא אַחֶב לעֵדּתֵּהּ ונַפשֵׁהּ אַשׁלֶם עַל אַפֵּיהּ. |
25 הַגְּבָרִים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם, כְּמוֹ שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת עֲדָתוֹ וּמָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדָהּ |
26 דַּנקַדּשִׁיהּ וַנדַכֵּיהּ בַּסחָיָא דמַיָּא וַבמִלתָא. |
26 כְּדֵי לְקַדְּשָׁהּ וּלְטַהֲרָהּ בִּרְחִיצַת הַמַּיִם וּבַדָּבָר, |
27 וַנקִימִיהּ עֵדּתָּא לנַפשֵׁהּ כַּד משַׁבּחָא. ולַיתּ בָּהּ טוּלשָׁא ולָא קִמטָא ולָא מִדֶּם דַּלהָלֵין דָּמֵא. אֶלָּא תִהוֶא קַדִּישָׁא דלָא מוּם. |
27 וּלְהַעֲמִידָהּ עֵדָה לְעַצְמוֹ כְּשֶׁהִיא מְפֹאֶרֶת וְאֵין בָּהּ כֶּתֶם וְלֹא קֶמֶט וְלֹא כַּדּוֹמֶה לְאֵלֶּה, אֶלָּא תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה בְּלֹא מוּם. |
28 הָכַנָּא וָלֵא לגַברֵא דנַחבוּן נִשַּׁיהוֹן אַיך דַּלפַגרַיהוֹן. מַן דּלַאנתּתֵהּ גֵּיר מַחֶב. נַפשֵׁהּ הוּ מַחֶב. |
28 כָּךְ עַל הַגְּבָרִים לֶאֱהֹב אֶת נְשֵׁיהֶם כְּמוֹ אֶת גּוּפָם; כִּי מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶת עַצְמוֹ הוּא אוֹהֵב; |
29 לָא גֵיר אנָשׁ מִמְּתוֹם סָנֵא פַגרֵהּ. אֶלָּא מתַרסֶא לֵהּ ויָצֵף דִּילֵהּ. אַיכַּנָּא דאָף משִׁיחָא דעֵדּתָּה. |
29 שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא שָׂנֵא אִישׁ אֶת גּוּפוֹ, אֶלָּא מֵזִין הוּא אוֹתוֹ וְדוֹאֵג לוֹ כְּמוֹ שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ לָעֵדָה; |
30 מִטֹּל דּהַדָּמֵא חֲנַן דּפַגרֵהּ. ומִן בִּסרֵהּ חֲנַן ומִן גַּרמָוהי. |
30 מִשּׁוּם שֶׁאֵיבָרִים אָנוּ שֶׁל גּוּפוֹ, וּמִבְּשָׂרוֹ אָנוּ וּמֵעֲצָמָיו. |
31 מִטֹּל הָנָא נִשׁבּוֹק גַּברָא לאַבוּהי ולִאמֵּהּ ונִקַּף לאַנתּתֵהּ. ונִהווֹן תּרַיהוֹן חַד בּסַר. |
31 עַל-כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד. |
32 הָנָא ארָזָא רַבּ הוּ. אֶנָא דֵין אָמַר אנָא עַל משִׁיחָא ועַל עֵדּתֵּהּ. |
32 הַסּוֹד הַזֶּה גָּדוֹל הוּא, -- אֲנִי מְדַבֵּר עַל הַמָּשִׁיחַ וְעַל עֲדָתוֹ. |
33 בּרַם אָף אַנתּוֹן כֹּל חַד חַד מִנכוֹן הָכַנָּא נִרחַם אַנתּתֵהּ אַיך דַּלנַפשֵׁהּ. אַנתּתָא דֵין תִּהוֶא דָחלָא מִן בַּעֲלָהּ. |
33 בְּרַם גַּם אַתֶּם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם כָּךְ יֹאהַב אֶת אִשְׁתּוֹ -- כְּמוֹ אֶת עַצְמוֹ; וְהָאִשָּׁה תִּירָא אֶת בַּעְלָהּ. |