לפרק הקודם

הבשורה על-פי מתי
פרק ז

שפיטת הזולת

1  לָא תדוּנוּן. דּלָא תִתּדִּינוּן. בּדִינָא גֵיר דּדָינִין אנתּוֹן תִּתּדִּינוּן. 1  אַל תִּשְׁפְּטוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁפְטוּ; כִּי בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹפְטִים תִּשָּׁפְטוּ,
2  ובַכיָלתָּא דַמכִילִין אנתּוֹן מִתּתּכִיל לכוֹן. 2  וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים נִמְדָּד לָכֶם.
3  מָנָא דֵין חָזֵא אַנתּ גִּלָּא דַבעַינֵהּ דּאַחוּך. וקָרִיתָא דַבעַינָך לָא בָחַר אַנתּ. 3  וּמַדּוּעַ רוֹאֶה אַתָּה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וּבַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ אֵינְךָ מַבְחִין?
4  אָו אַיכַּנָּא אָמַר אַנתּ לאַחוּך: שׁבוֹק אַפֶּק גִּלָּא מִן עַינָך. והָא קָרִיתָא בעַינָך. 4  אוֹ אֵיךְ אוֹמֵר אַתָּה לְאָחִיךָ: הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ, וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ?
5  נָסֵב בּאַפֵּא. אַפֶּק לוּקדַם קָרִיתָא מִן עַינָך. והָידֵּין נִתבּחַר לָך למַפָּקוּ גִלָּא מִן עַינֵהּ דּאַחוּך. 5  צָבוּעַ, הוֹצֵא תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאָז תִּמָּצֵא מֻכְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינוֹ שֶׁל אָחִיךָ.
6  לָא תִתּלוּן קוּדשָׁא לכַלבֵּא. ולָא תַרמוֹן מַרגָּניָתכוֹן קדָם חֲזִירֵא. דַּלמָא נדוּשׁוּן אִנֵּין בּרִגלַיהוֹן. ונֶהִפּכוּן נבַזעוּנָכוֹן. 6  אַל תִּתְּנוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ לַכְּלָבִים, וְאַל תַּשְׁלִיכוּ פְּנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים, פֶּן יִרְמְסוּ אוֹתָן בְּרַגְלֵיהֶם וְיִפְנוּ וְיִטְרְפוּ אֶתְכֶם.

בקשה ומענה

7  שׁאַלו ונִתִיהֶב לכוֹן. בּעָו ותִשׁכּחוּן. קוֹשׁו ונִתפּתַח לכוֹן. 7  בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם;
8  כֹּל גֵּיר דּשָׁאֵל נָסֵב. וַדבָעֵא מִשׁכַּח. ולַאינָא דנָקֵשׁ מִתִפּתַח לֵהּ. 8  כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ לוֹקֵחַ, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וּלְמִי שֶׁמִּתְדַּפֵּק -- נִפְתָּח לוֹ.
9  אָו מַנּוּ מִנכוֹן גַּברָא דנִשַׁאלִיוהי בּרֵהּ לַחמָא. למָא כֵאפָא מָושֶׁט לֵהּ. 9  אוֹ מִי מִכֶּם הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֶחֶם, הַאִם אֶבֶן יוֹשִׁיט לוֹ?
10  ואִן נוּנָא נִשַׁאלִיוהי. למָא חִויָא מָושֶׁט לֵהּ. 10  וְאִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג, הַאִם יוֹשִׁיט לוֹ נָחָשׁ?
11  ואִן הָכֵיל אַנתּוֹן דּבִישֵׁא אַנתּוֹן יָדעִין אַנתּוֹן מָוהבָתָא טָבָתָא למִתַּל לַבנַיכּוֹן. כּמָא יַתִּירָאִית אַבוּכוֹן דּבַשׁמַיָּא נִתֶּל טָבָתָא לאַילֵין דּשָׁאלִין לֵהּ. 11  וְאִם אֵפוֹא אַתֶּם, שֶׁרָעִים אַתֶּם, יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן טוֹבוֹת לַמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ!
12  כֹּלמָא דצָבֵין אנתּוֹן דּנֶעבּדוּן לכוֹן בּנַינָשָׁא. הָכַנָּא אָף אַנתּוֹן עֲבֶדו להוֹן. הָנָו גֵּיר נָמוֹסָא וַנבִיֵּא. 12  כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים אַתֶּם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם אַתֶּם עֲשׂוּ לָהֶם, כִּי זֹאת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים.

הפתח הצר

13  עוֹלו בּתַרעָא אַלִּיצָא. דַּפתֶא הוּ תַּרעָא. וַרִויחָא אוּרחָא אַידָּא דמָובּלָא לאַבדָּנָא. וסַגִּיאֵא אִנּוֹן אַילֵין דּאָזלִין בָּהּ. 13  הִכָּנְסוּ בַּשַּׁעַר הַצַּר, כִּי רָחָב הוּא הַשַּׁעַר וּמְרֻוַּחַת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַאֲבַדּוֹן; וְרַבִּים הֵם הַהוֹלְכִים בָּהּ.
14  מָא קַטִּין תַּרעָא ואַלִּיצָא אוּרחָא אַידָּא דמָובּלָא לחַיֵּא. וַזעוֹרֵא אִנּוֹן אַילֵין דּמִשׁכּחִין לָהּ. 14  מַה צַּר הַשַּׁעַר וְצָרָה הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַחַיִּים, וּמְעַטִּים הֵם הַמּוֹצְאִים אוֹתָהּ.

העץ ופריו

15  אִזדַּהרו מִן נבִיֵּא דַגָּלֵא דאָתֵין לוָתכוֹן בַּלבוּשֵׁא דאִמרֵא. מִן לגָו דֵּין אִיתַיהוֹן דֵּאבֵא חָטוֹפֵא. 15  הִזָּהֲרוּ מִנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר הַבָּאִים אֲלֵיכֶם בִּלְבוּשׁ כְּבָשִׂים, אַךְ בְּתוֹכָם זְאֵבִים טוֹרְפִים הֵם.
16  מִן פֵּארַיהוֹן דֵּין תִּדּעוּן אִנּוֹן. למָא לָקטִין מִן כּוּבֵּא עִנבֵּא. אָו מִן קוּרטבֵּא תֵאנֵא. 16  בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם. הַאִם לוֹקְטִים עֲנָבִים מִן הַקּוֹצִים, אוֹ תְּאֵנִים מִן הַבַּרְקָנִים?
17  הָכַנָּא כֹל אִילָנָא טָבָא פֵּארֵא שַׁפִּירֵא עָבֵד. אִילָנָא דֵין בִּישָׁא פֵּארֵא בִישֵׁא עָבֵד. 17  כָּךְ כָּל עֵץ טוֹב עוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים; אֲבָל עֵץ רַע עוֹשֶׂה פֵּרוֹת רָעִים.
18  לָא מִשׁכַּח אִילָנָא טָבָא פֵארֵא בִישֵׁא למֶעבַּד. ולָא אִילָנָא בִישָׁא פֵארֵא טָבֵא למֶעבַּד. 18  אֵין עֵץ טוֹב יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת רָעִים, וְאֵין עֵץ רַע יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת טוֹבִים.
19  כֹּל אִילָנָא דלָא עָבֵד פֵּארֵא טָבֵא. מִתִפּסֶק וַבנוּרָא נָפֵל. 19  כָּל עֵץ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים -- נִכְרָת וְנוֹפֵל לָאֵשׁ.
20  מָדֵין מִן פֵּארַיהוֹן תִּדּעוּן אִנּוֹן. 20  לָכֵן בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם.

מעולם לא הכרתי אתכם

21  לָא הוָא כֹל דּאָמַר לִי מָרי מָרי עָאֵל למַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. אֶלָּא מַן דּעָבֵד צִביָנֵהּ דּאָבי דּבַשׁמַיָּא. 21  לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי, אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, נִכְנָס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
22  סַגִּיאֵא נֵאמרוּן לִי בהָו יָומָא: מָרי מָרי לָא בַשׁמָך אִתנַבִּין. ובַשׁמָך שֵׁאדֵא אַפֶּקְן. ובַשׁמָך חַילֵא סַגִּיאֵא עֲבַדְן. 22  רַבִּים יֹאמְרוּ לִי בַּיּוֹם הַהוּא, אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ, וּבְשִׁמְךָ שֵׁדִים גֵּרַשְׁנוּ, וּבְשִׁמְךָ גְּבוּרוֹת רַבּוֹת עָשִׂינוּ?
23  והָידֵּין אָודֶּא להוֹן: דּמִמּתוֹם לָא יִדַעתּכוֹן. אַרחֶקו לכוֹן מֵני פָּלחַי עָולָא. 23  וְאָז אוֹדִיעַ לָהֶם, מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם; הִסְתַּלְּקוּ לָכֶם מִמֶּנִּי, עוֹשֵׂי עָוֶל.

יסוד איתן ויסוד רעוע

24  כֹּל הָכֵיל דּשָׁמַע מִלַּי הָלֵין ועָבֵד להֵין. נִתּדַּמֶּא לגַברָא חַכִּימָא. הָו דַּבנָא בַּיתֵּהּ עַל שׁוֹעָא. 24  לָכֵן כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, יִדְמֶה לְאִישׁ חָכָם אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל סֶלַע.
25  וַנחֶת מִטרָא. ואֶתָו נַהֲרָוָתָא. וַנשַׁבו רוּחֵא. ואִתּטַרִיו בֵּהּ בּבַיתָּא הָו. ולָא נפַל. שַׁתאֲסָוהי גֵּיר עַל שׁוֹעָא סִימָן הוַי. 25  וְיָרַד הַגֶּשֶׁם וּבָאוּ הַנְּהָרוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא, וְלֹא נָפַל, כִּי יְסוֹדוֹתָיו הֻנְּחוּ עַל סֶלַע.
26  וכֹל מַן דּשָׁמַע מִלַּי הָלֵין ולָא עָבֵד להֵין. נִתּדַּמֶּא לגַברָא סַכלָא. דַּבנָא בַיתֵּהּ עַל חָלָא. 26  וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָם, יִדְמֶה לְאִישׁ אֱוִיל אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל חוֹל.
27  וַנחֶת מִטרָא. ואֶתָו נַהֲרָוָתָא. וַנשַׁבו רוּחֵא. ואִתּטַרִיו בּבַיתָּא הָו וַנפַל. וַהֲוָת מַפּוּלתֵּהּ רַבָּא. 27  וְיָרַד הַגֶּשֶׁם וּבָאוּ הַנְּהָרוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא -- וְנָפַל, וְהָיְתָה מַפַּלְתּוֹ גְּדוֹלָה.
28  וַהֲוָא דכַד שַׁלֶּם יֵשׁוּע מִלֵּא הָלֵין. תַּהִירִין הוָו כִּנשֵׁא עַל יוּלפָנֵהּ. 28  וְכַאֲשֶׁר גָּמַר יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִשְׁתּוֹמְמוּ הַהֲמוֹנִים עַל תּוֹרָתוֹ,
29  מַלֶּף הוָא להוֹן גֵּיר אַיך משַׁלטָא. ולָא אַיך סָפרַיהוֹן וַפרִישֵׁא. 29  כִּי לִמֵּד אוֹתָם כְּבַעַל סַמְכוּת וְלֹא כְּמוֹ סוֹפְרֵיהֶם וְהַפְּרוּשִׁים.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset