לפרק הקודם

הבשורה על-פי מתי
פרק יב

בן האדם הוא אדון השבת

1  בּהָו זַבנָא מהַלֶּך הוָא יֵשׁוּע בּשַׁבּתָא בֵית זַרעֵא. ותַלמִידָוהי כּפֶנו. ושַׁרִיו מָלגִּין שִׁבּלֵא ואָכלִין. 1  בָּעֵת הַהִיא הָלַךְ יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בֵּין הַזֵּרוּעִים; וְתַלְמִידָיו רָעֲבוּ וְהֵחֵלּוּ לִקְטֹף שִׁבֳּלִים וְלֶאֱכֹל.
2  פּרִישֵׁא דֵין כַּד חֲזָו אִנּוֹן. אָמרִין לֵהּ: הָא תַלמִידַיך עָבדִּין מִדֶּם דּלָא שַׁלִּיט למֶעבַּד בּשַׁבּתָא. 2  וְהַפְּרוּשִׁים, כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם, אָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה תַּלְמִידֶיךָ עוֹשִׂים מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת.
3  הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: לָא קרַיתּוֹן מָנָא עֲבַד דָּוִיד. כַּד כּפֶן ואַילֵין דּעַמֵּהּ. 3  אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: הַאִם לֹא קְרָאתֶם מֶה עָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ?
4  אַיכַּנָּא עַל לבַיתָּא דאַלָהָא. ולַחמָא דפָתוֹרֵהּ דּמָריָא אֶכַל. הָו דּלָא שַׁלִּיט הוָא לֵהּ למֵאכַל. ולָא לאַילֵין דּעַמֵּהּ. אֶלָּא אִן לכַהֲנֵא בַלחוֹד. 4  אֵיךְ נִכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים וְאָכַל אֶת לֶחֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלֹא לַאֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.
5  אָו לָא קרַיתּוֹן בּאוֹרָיתָּא דכָהֲנֵא בהַיכּלָא מַחֲלִין לָהּ לשַׁבּתָא. וַדלָא עֶדלָי אִנּוֹן. 5  אוֹ לֹא קְרָאתֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּהֲנִים בַּהֵיכָל מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין בָּהֶם אָשָׁם?
6  אָמַר אנָא לכוֹן דֵּין: דּרַבּ מִן הַיכּלָא אִית הָרכָּא. 6  אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגָּדוֹל מִן הַהֵיכָל יֶשְׁנוֹ כָּאן.
7  אִלּוּ דֵין יָדעִין הוַיתּוֹן מָנָו חֲנָנָא צָבֵא אנָא ולָא דֶבֶחתָא. לָא מחַיּבִין הוַיתּוֹן לאַילֵין דַּדלָא עֶדלָי אִנּוֹן. 7  וְאִלּוּ יְדַעְתֶּם מַהוּ חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זֶבַח ,לֹא הֱיִיתֶם מַרְשִׁיעִים אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין בָּהֶם אָשָׁם;
8  מָרָהּ גֵּיר דּשַׁבּתָא אִיתָוהי בּרֵהּ דּאנָשָׁא. 8  כִּי אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא בֶּן-הָאָדָם.

ריפוי בעל היד היבשה

9  ושַׁנִּי מִן תַּמָּן יֵשׁוּע. ואֶתָא לַכנוּשׁתּהוֹן. 9  וְהָלַךְ יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּבָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.
10  וגַברָא חַד אִית הוָא תַמָּן דּיַבִּישָׁא אִידֵהּ. וַמשַׁאלִין הוָו לֵהּ ואָמרִין: דּאִן שַׁלִּיט בּשַׁבּתָא למַאסָיוּ. אַיך דּנֵאכלוּן קַרצָוהי. 10  וְאִישׁ אֶחָד הָיָה שָׁם, שֶׁיָּדוֹ יְבֵשָׁה; וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת? כְּדֵי לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
11  הוּ דֵין אֶמַר להוֹן: מַנּוּ מִנכוֹן גַּברָא דאִית לֵהּ עִרבָּא חַד. ואִן נָפֵל בּחַבָּרָא ביָומָא דשַׁבּתָא. לָא אָחֵד וַמקִים לֵהּ. 11  אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְאִם נוֹפֵל הוּא לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת -- אֵינוֹ מַחֲזִיק בּוֹ וּמֵרִים אוֹתוֹ?
12  כּמָּא דֵין יַתִּיר בַּרנָשָׁא מִן עִרבָּא. מָדֵין שַׁלִּיט הוּ בשַׁבּתָא למֶעבַּד דּשַׁפִּיר. 12  וְכַמָּה חָשׁוּב יוֹתֵר אָדָם מִכֶּבֶשׂ! לְפִיכָךְ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב בְּשַׁבָּת.
13  הָידֵּין אֶמַר להָו גַּברָא: פּשׁוֹט אִידָך. וַפשַׁט אִידֵהּ. ותִקנַת אַיך חֲבַרתָהּ. 13  אָז אָמַר אֶל הָאִישׁ: הוֹשֵׁט יָדְךָ! וְהוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ, וְהִבְרִיאָה וְהָיְתָה כַּחֲבֶרְתָּהּ.
14  וַנפַקו פּרִישֵׁא. ומִלכָּא נסַבו עֲלָוהי אַיך דּנָובּדוּנָיהי. 14  וְיָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה עָלָיו כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ.
15  יֵשׁוּע דֵּין יִדַע. ושַׁנִּי לֵהּ מִן תַּמָּן. ואֶזַלו בָּתרֵהּ כִּנשֵׁא סַגִּיאֵא. ואַסִּי לכֻלהוֹן. 15  אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע וְהָלַךְ לוֹ מִשָּׁם; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹנִים רַבִּים וְהוּא רִפֵּא אֶת כֻּלָּם,
16  וַכאָא בהוֹן דּלָא נִגלוֹנָיהי. 16  וְגָעַר בָּהֶם שֶׁלֹּא יְגַלּוּהוּ,
17  דּנִתמַלֶּא מִדֶּם דּאִתאֲמַר בּיַד אֵשַׁעיָא נבִיָּא דאֶמַר: 17  לְמַלֵּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, לֵאמֹר:
18  הָא עַבדּי דּאִצטְבִית בֵּהּ. חֲבִּיבי דּסֶוחַת בֵּהּ נַפשׁי. רוּחי אֵסִים עֲלָוהי. ודִינָא לעַממֵא נַכרֶז. 18  הִנֵּה עַבְדִּי חָפַצְתִּי בּוֹ, אֲהוּבִי רָצְתָה בּוֹ נַפְשִׁי. רוּחִי אֶתֵּן עָלָיו, וּמִשְׁפָּט לַגּוֹיִים יַכְרִיז.
19  לָא נִתִחרֶא ולָא נִקעֶא. ולָא אנָשׁ נִשׁמַע קָלֵהּ בּשׁוּקָא. 19  לֹא יָרִיב וְלֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשְׁמַע אִישׁ אֶת קוֹלוֹ בַּחוּץ.
20  קַניָא רעִיעָא לָא נִתבַּר. וַשׁרָגָא דַמטַפטֶף לָא נַדעֶך. עֲדַמָּא דנַפֶּק דִּינָא לזָכוּתָא. 20  קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבֹּר, וּמְנוֹרָה מְהַבְהֶבֶת לֹא יְכַבֶּה, עַד אֲשֶׁר יוֹצִיא מִשְׁפָּט לְנִצָּחוֹן;
21  ובַשׁמֵהּ עַממֵא נסַבּרוּן. 21  וּבִשְׁמוֹ גּוֹיִים יְקַוּוּ.

ישוע נגד בעל-זבול

22  הָידֵּין קַרֶבו לֵהּ דַּיוָנָא חַד דַּחרֶשׁ וַעֲוִיר. ואַסיֵהּ. אַיכַּנָּא דחַרשָׁא וסַמיָא נמַלֶּל ונִחזֶא. 22  אָז הֵבִיאוּ אֵלָיו אֲחוּז-שֵׁד אֶחָד שֶׁהָיָה אִלֵּם וְעִוֵּר; וְרִפֵּא אוֹתוֹ עַד כִּי הָאִלֵּם וְעִוֵּר דִּבֵּר וְרָאָה.
23  ומִתּדַּמרִין הוָו כֻּלהוֹן כִּנשֵׁא. ואָמרִין: דַּלמָא הָנָו בּרֵהּ דּדָוִיד. 23  וְהִתְפַּלְּאוּ כָּל הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: שֶׁמָּא זֶהוּ בֶּן-דָּוִד?
24  פּרִישֵׁא דֵין כַּד שׁמַעו אָמרִין: הָנָא לָא מַפֶּק שֵׁאדֵא אֶלָּא בַבעֶלזבוֹב רֵשָׁא דדַיוֵא. 24  אֲבָל הַפְּרוּשִׁים, כְּשָׁמְעָם, אָמְרוּ: זֶה אֵינֶנּוּ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים אֶלָּא עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב רֹאשׁ הַשֵּׁדִים.
25  יֵשׁוּע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהוֹן. ואֶמַר להוֹן: כֹּל מַלכּוּ דתִתפַּלַּג עַל נַפשָׁהּ תֶּחרַב. וכֹל בַּי וַמדִינָא דנִתפַּלַּג עַל נַפשֵׁהּ לָא נקוּם. 25  אַךְ יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: כָּל מַלְכוּת שֶׁתִּתְפַּלֵּג נֶגֶד עַצְמָהּ, תֶּחֱרַב; וְכָל בַּיִת וְעִיר שֶׁיִּתְפַּלְּגוּ נֶגֶד עַצְמָם, לֹא יַעַמְדוּ.
26  ואִן סָטָנָא לסָטָנָא מַפֶּק. עַל נַפשֵׁהּ אִתפַּלַּג. אַיכַּנָּא הָכֵיל קָימָא מַלכּוּתֵהּ. 26  וְאִם הַשָּׂטָן אֶת הַשָּׂטָן מְגָרֵשׁ -- נֶגֶד עַצְמוֹ הִתְפַּלֵּג; אֵיך אֵפוֹא עוֹמֶדֶת מַלְכוּתוֹ?
27  ואִן אֶנָא בַבעֶלזְבוֹב מַפֶּק אנָא דַיוֵא. בּנַיכּוֹן בּמָנָא מַפּקִין להוֹן. מִטֹּל הָנָא הִנּוֹן נִהווֹן לכוֹן דַּיָּנֵא. 27  וְאִם אֲנִי עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב מְגָרֵשׁ שֵׁדִים, בְּנֵיכֶם עַל-יְדֵי מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.
28  ואִן בּרוּחָא דאַלָהָא אֶנָא מַפֶּק אנָא דַיוֵא. קֶרבַּת לָהּ עֲלַיכּוֹן מַלכּוּתָא דאַלָהָא. 28  וְאִם בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים, קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
29  אָו אַיכַּנָּא אנָשׁ מִשׁכַּח דּנֶעוֹל לבֵית חַסִּינָא ומָאָנוהי נִבּוֹז. אֶלָּא אִן לוּקדַם נֵאסרִיוהי לחַסִּינָא. והָידֵּין בַּיתֵּהּ נִבּוֹז. 29  אוֹ אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ לְהִכָּנֵס לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלָבֹז אֶת כֵּלָיו, אִם קֹדֶם לֹא יִכְפֹּת אֶת הַגִּבֹּר? וְאָז יָבֹז אֶת בֵּיתוֹ.
30  מַן דּלָא הוָא עַמי. לוּקבַלי הוּ. ומַן דּלָא כָנֵשׁ עַמי. מבַדָּרוּ מבַדָּר. 30  מִי שֶׁאֵינוֹ אִתִּי, נֶגְדִּי הוּא; וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְכַנֵּס אִתִּי, פַּזֵּר מְפַזֵּר.
31  מטֹּל הָנָא אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֹל חֲטָהִין וגוּדָּפִין נִשׁתַּבקוּן לַבנַי אנָשָׁא. גּוּדָּפָא דֵין דּעַל רוּחָא לָא נִשִׁתּבֶק לַבנַי אנָשָׁא. 31  עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל הַחֲטָאִים וְהַגִּדּוּפִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי אָדָם, אַךְ גִּדּוּף כְּלַפֵּי הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם.
32  וכֹל מַן דּנֵאמַר מִלתָא עַל בּרֵהּ דּאנָשָׁא. נִשׁתּבֶק לֵהּ. כֹּל דֵּין דּעַל רוּחָא דקוּדשָׁא נֵאמַר לָא נִשִׁתּבֶק לֵהּ. לָא בעָלמָא הָנָא ולָא בעָלמָא דַעֲתִיד. 32  וְכָל מִי שֶׁיֹּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן-הָאָדָם, יִסָּלַח לוֹ; אֲבָל כָּל מִי שֶׁנֶּגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יֹאמַר, לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.

העץ ופריו

33  אָו עֲבֶדו אִילָנָא שַׁפִּירָא ופֵארָוהי שַׁפִּירֵא. אָו עֲבֶדו אִילָנָא בִישָׁא ופֵארָוהי בִּישֵׁא. מִן פֵּארָוהי הוּ גֵיר מִתִידַע אִילָנָא. 33  אוֹ עֲשׂוּ אֶת הָעֵץ טוֹב, וּפֵרוֹתָיו טוֹבִים; אוֹ עֲשׂוּ אֶת הָעֵץ רַע, וּפֵרוֹתָיו רָעִים; כִּי בְּפֵרוֹתָיו נִכָּר הָעֵץ.
34  יַלדָּא דאָכֶדנֵא. אַיכַּנָּא מִשׁכּחִין אנתּוֹן טָבָתָא לַממַלָּלוּ דבִישֵׁא אַנתּוֹן. מִן תָּותָּרַי לִבָּא גֵיר ממַלֶּל פּוּמָא. 34  זֶרַע צִפְעוֹנִים, אֵיךְ יְכוֹלִים אַתֶּם טוֹבוֹת לְדַבֵּר -- אַתֶּם שֶׁרָעִים אַתֶּם? הֵן מִשִּׁפְעַת הַלֵּב מְדַבֵּר הַפֶּה.
35  גַּברָא טָבָא מִן סִימָתָא טָבָתָא מַפֶּק טָבָתָא. וגַברָא בִישָׁא מִן סִימָתָא בִישָׁתָא מַפֶּק בִּישָׁתָא. 35  אִישׁ טוֹב מֵאוֹצָרוֹת טוֹבִים מֵפִיק טוֹבוֹת, וְאִישׁ רַע מֵאוֹצָרוֹת רָעִים מֵפִיק רָעוֹת;
36  אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דּכֹל מִלָּא בַטָּלָא דנֵאמרוּן בּנַינָשָׁא. נִתּלוּן פִּתגָמָהּ בּיָומָא דדִינָא. 36  כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל מִלָּה בְּטֵלָה שֶׁיֹּאמְרוּ בְּנֵי אָדָם, יִתְּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ בְּיוֹם הַדִּין;
37  מִן מִלַּיך גֵּיר תִּזדַּדַּק ומִן מִלַּיך תִּתחַיַּב. 37  כִּי מִדְּבָרֶיךָ תֻּצְדַּק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיַּב.

בקשה לראות אות

38  הָידֵּין עֲנָו אנָשָׁא מִן סָפרֵא ומִן פּרִישֵׁא ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. צָבֵין חנַן דּנִחזֶא מִנָּך אָתָא. 38  אָז עָנוּ אֲחָדִים מֵהַסּוֹפְרִים וּמֵהַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת מִמְּךָ אוֹת.
39  הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר להוֹן: שַׁרבּתָא בִישׁתָּא וגַיָּרתָּא אָתָא בָעיָא. ואָתָא לָא תִתִיהֶב לָהּ. אֶלָּא אָתֵהּ דּיָונָן נבִיָּא. 39  אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: דּוֹר רַע וּמְנָאֵף אוֹת מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ, אֶלָּא אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא;
40  אַיכַּנָּא גֵיר דַּהֲוָא יָונָן בּכַרסֵהּ דּנוּנָא תלָתָא אִימָמִין וַתלָתָא לַילָוָן. הָכַנָּא נִהוֶא ברֵהּ דּאנָשָׁא בלִבָּהּ דּאַרעָא תלָתָא אִימָמִין וַתלָתָא לַילָוָן. 40  שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בְּבֶטֶן הַדָּג שְׁלוֹשָה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן-הָאָדָם בְּלֵב הָאָרֶץ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.
41  גָּברֵא נִינוָיֵא נקוּמוּן בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַנחַיּבוּנָהּ. דּהִנּוֹן תָּבו בּכָרוֹזוּתֵהּ דּיָונָן. והָא דרַבּ מִן יָונָן תּנָן. 41  אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן.
42  מַלכּתָא דתַימנָא תקוּם בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַתחַיּבִיהּ. דּאֶתַת מִן עִברֵיהּ דּאַרעָא דתִשׁמַע חֶכִמתֵהּ דַּשׁלֵימוֹן. והָא דיַתִּיר מִן שׁלֵימוֹן הָרכָּא. 42  מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעוֹ, כִּי בָּאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה נַעֲלֶה מִשְּׁלֹמֹה כָּאן.

שיבת הרוח הטמאה

43  אֶמַּתי דֵּין דּרוּחָא טַנפתָא תִפּוֹק מִן בַּרנָשָׁא. מִתכַּרכָּא באַתרָוָתָא דמַיָּא לַיתּ בּהוֹן. ובָעיָא ניָחָא. ולָא מִשׁכְּחָא. 43  כַּאֲשֶׁר הָרוּחַ הַטְּמֵאָה יוֹצֵאת מֵאָדָם, מְשׁוֹטֶטֶת הִיא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַיִם, וּמְחַפֶּשֶׂת מְנוּחָה וְאֵינָהּ מוֹצֵאת.
44  הָידֵּין אָמרָא: אֶהפּוֹך לבַיתּי מִן אַיכָּא דנִפקֵת. ואָתיָא מִשׁכְּחָא דַסרִיק וַחֲמִים וַמצַבַּת. 44  אָז הִיא אוֹמֶרֶת: אֶחֱזֹר לְבֵיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִמֶּנּוּ. וּבָאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ רֵיק, וּמְטֻאטָא וּמְסֻדָּר.
45  הָידֵּין אָזָלא. דָּברָא עַמָּהּ שׁבַע רוּחֵא אחרָניָן דּמִנָּהּ בִּישָׁן. ועָאלָן ועָמרָן בֵּהּ. והָויָא חַרתֵהּ דּגַברָא הָו בִּישָׁא מִן קַדמָיתֵּהּ. הָכַנָּא נִהוֶא לָהּ לשַׁרבּתָא הָדֵא בִישׁתָּא. 45  אָז הוֹלֶכֶת הִיא, מְבִיאָה עִמָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵן נִכְנָסוֹת וְשׁוֹכְנוֹת בּוֹ; וְנַעֲשֵׂית אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא גְּרוּעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ. כָּךְ יִהְיֶה לוֹ לַדּוֹר הָרַע הַזֶּה.

אמו ואחיו של ישוע

46  כַּד הוּ דֵין ממַלֶּל לכִנשָׁא. אֶתָו אִמֵּהּ ואַחָוהי קָימִין לבַר ובָעֵין דַּנמַללוּן עַמֵּהּ. 46  בְּעוֹד הוּא מְדַבֵּר אֶל הַהֲמוֹנִים, בָּאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וְהֵם עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְּשִׁים לְדַבֵּר אִתּוֹ.
47  אֶמַר לֵהּ דֵּין אנָשׁ: הָא אִמָּך ואַחַיך קָימִין לבַר. ובָעֵין דַּנמַללוּן עַמָּך. 47  אָמַר לוֹ אִישׁ: הִנֵּה אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְּשִׁים לְדַבֵּר אִתְּךָ.
48  הוּ דֵין עֲנָא ואֶמַר למַן דּאֶמַר לֵהּ: מַן הִי אֵמי ומַן אִנּוֹן אַחַי. 48  אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לְמִי שֶׁאָמַר לוֹ: מִי הִיא אִמִּי וּמִי הֵם אַחַי?
49  וַפשַׁט אִידֵהּ לוָת תַּלמִידָוהי ואֶמַר: הָא אֵמי והָא אַחַי. 49  וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: הִנֵּה אִמִּי וְהִנֵּה אַחַי,
50  כֹּל אנָשׁ דֵּין דּעָבֵד צִביָנֵהּ דּאָבי דּבַשׁמַיָּא. הוּיוּ אָחי וחָתי ואֵמי. 50  כָּל אִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset