לפרק הקודם

הבשורה על-פי מתי
פרק יח

הגדול במלכות השמים

1  בּהָי שָׁעתָא קרֶבו תַּלמִידֵא לוָת יֵשׁוּע ואָמרִין: מַנּוּ כַי רַבּ בּמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. 1  בַּשָּׁעָה הַהִיא נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ: מִיהוּ אֵפוֹא גָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?
2  וַקרָא יֵשׁוּע טַליָא. ואַקִּימֵהּ בַּינָתהוֹן. 2  קָרָא יֵשׁוּעַ לְיֶלֶד וְהֶעֱמִידוֹ בֵּינֵיהֶם,
3  ואֶמַר: אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן. דּאִן לָא תִתהַפּכוּן ותִהווֹן אַיך טלָיֵא. לָא תֶעלוּן למַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. 3  וְאָמַר: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים, לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
4  מַן הָכֵיל דַּממַכֶּך נַפשֵׁהּ אַיך הָנָא טַליָא. הוּ נִהוֶא רַבּ בּמַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא. 4  לָכֵן מִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּיֶּלֶד הַזֶּה, הוּא יִהְיֶה גָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
5  ומַן דַּמקַבֶּל אַיך טַליָא הָנָא בּשֵׁמי. לִי הוּ מקַבֶּל. 5  וּמִי שֶׁיְּקַבֵּל כַּיֶּלֶד הַזֶּה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל.

מכשילים ומכשולים

6  וכֹל דּנַכשֶׁל לחַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא דַמהַימנִין בִּי. פַּקָּח הוּ לֵהּ דּתִהוֶא תַליָא רַחיָא דַחֲמָרָא בצָורֵהּ. וַמטַבַּע בּעוּמקָוהי דּיַמָּא. 6  וְכָל אֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים בִּי, מוּטָב הָיָה לוֹ שֶׁתְּהֵא אֶבֶן רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ וִיטֻבַּע בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם.
7  וָי לעָלמָא מִן מַכשׁוּלֵא. אַנַנקֵא גֵיר דּנֵאתוֹן מַכשׁוּלֵא. וָי דֵּין לגַברָא דְבאִידֵהּ נֵאתוֹן מַכשׁוּלֵא. 7  אוֹי לָעוֹלָם מִן הַמִּכְשׁוֹלִים, כִּי הֶכְרֵחַ הוּא שֶׁיָּבוֹאוּ מִכְשׁוֹלִים, אַךְ אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ יָבוֹאוּ הַמִּכְשׁוֹלִים.
8  אִן דֵּין אִידָך אָו רִגלָך מַכִשׁלָא לָך. פּסוֹקֵיהּ וַשׁדִיהּ מִנָּך. טָב הוּ לָך גֵּיר דּתֶעוֹל לחַיֵּא כַד חֲגִיס אַנתּ אָו כַּד פּשִׁיג. ולָא כַד אִית לָך תַּרתֵּין אִידִין אָו תַּרתֵּין רִגלִין תִּפֶּל בּנוּרָא דַלעָלַם. 8  אִם יָדְךָ אוֹ רַגְלְךָ מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ; כִּי מוּטָב לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַחַיִּים בִּהְיוֹתְךָ גִּדֵּם אוֹ קִטֵּעַ, וְלֹא תִּפֹּל לְאֵשׁ עוֹלָם בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי יָדַיִם אוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם.
9  ואִן הוּ דעַינָך מַכִשׁלָא לָך. חֲצִיהּ וַשׁדִיהּ מִנָּך. טָב הוּ לָך דּבַחֲדָא עַינָא תֶעוֹל לחַיֵּא. ולָא כַד אִית לָך תַּרתֵּין עַינִין תִּפֶּל בּגֵהַנָּא דנוּרָא. 9  וְאִם עֵינְךָ מַכְשִׁילָה אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָהּ מִמְּךָ; מוּטָב לְךָ שֶׁבְּעַיִן אַחַת תִּכָּנֵס לַחַיִּים, וְלֹא תִּפֹּל לְגֵיהִנּוֹם אֵשׁ בִּהְיוֹת לְךָ שְׁתֵּי עֵינַיִם.

משל השה האובד

10  חֲזָו לָא תִבסוֹן עַל חַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא. אָמַר אנָא לכוֹן גֵּיר: דּמַלַאכַיהוֹן בַּשׁמַיָּא בכֻלזבַן חָזֵין פָּרצוֹפֵּהּ דּאָבי דּבַשׁמַיָּא. 10  רְאוּ, אַל תָּבוּזוּ לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה; כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁמַּלְאֲכֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם רוֹאִים בְּכָל עֵת אֶת פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
11  אֶתָא גֵיר בּרֵהּ דְּאנָשָׁא דנַחֵא מִדֶּם דּאַבִּיד הוָא. 11  הֵן בָּא בֶּן-הָאָדָם לְהוֹשִׁיעַ מַה שֶּׁאָבוּד הָיָה.
12  מָנָא מִתִחזֶא לכוֹן. אִן נִהווֹן לאנָשׁ מָאא עֶרבִּין. ונִטעֶא חַד מִנהוֹן. לָא שָׁבֵק תִּשׁעִין ותִשׁעָא בטוּרָא. ואָזֵל בָּעֵא להָו דַּטעָא. 12  מַה דַּעְתְּכֶם? אִם יִהְיוּ לְאִישׁ מֵאָה כְּבָשִׂים וְיִתְעֶה אֶחָד מֵהֶם, הַאִם לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בָּהָר וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַהוּא שֶׁתָּעָה.
13  ואִן נִשׁכְּחֵהּ. אָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּחָדֵא בֵהּ יַתִּיר מִן תִּשׁעִין ותִשׁעָא דלָא טעָו. 13  וְאִם יִמְצָאֵהוּ, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה שֶׁלֹּא תָּעוּ.
14  הָכַנָּא לַיתּ צִביָנָא קדָם אַבוּכוֹן דּבַשׁמַיָּא דנֵאבַד חַד מִן הָלֵין זעוֹרֵא. 14  כָּךְ אֵין רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה.

היחס אל אח חוטא

15  אִן דֵּין אַסכֶּל בָּך אַחוּך. זֶל אַכֶּסַּיהי בַּינַיך ולֵהּ בַּלחוֹד. אִן שַׁמעָך. יִתַרתּ אַחוּך. 15  וְאִם עָוָה לְךָ אָחִיךָ, לֵךְ וְהוֹכֵחַ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַד. אִם שָׁמַע לְךָ, הִרְוַחְתָּ לְךָ אֶת אָחִיךָ.
16  ואִן לָא שַׁמעָך. דּבַר עַמָּך חַד אָו תּרֵין. דּעַל פּוּם תּרֵין אָו תּלָתָא סָהֲדִּין תּקוּם כֹּל מִלָּא. 16  וְאִם לֹא שָׁמַע לְךָ, קַח אִתְּךָ אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, כִּי עַל פִּי שְׁנַים אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל דָּבָר.
17  אִן דֵּין אָפלָא להָנוֹן נִשׁמַע. אֶמַר לעֵדּתָּא. אִן דֵּין אָפלָא לעֵדּתָּא נִשׁמַע. נִהוֶא לָך אַיך מָכסָא ואַיך חַנּפָא. 17  אִם גַּם לָכֶם לֹא יִשְׁמַע, אֱמֹר לַקְּהִלָּה. וְאִם גַּם לַקְּהִלָּה לֹא יִשְׁמַע, יִהְיֶה לְךָ כְּמוֹכֵס וּכְעוֹבֵד אֱלִילִים.
18  ואָמֵין אָמַר אנָא לכוֹן: דּכֹל מָא דתֵאסרוּן בּאַרעָא. נִהוֶא אַסִּיר בַּשׁמַיָּא. ומִדֶּם דּתִשׁרוֹן בּאַרעָא. נִהוֶא שׁרֶא בַשׁמַיָּא. 18  וְאָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתַּאַסְרוּ בָּאָרֶץ יִהְיֶה אָסוּר בַּשָּׁמַיִם; וּמַה שֶׁתַּתִּירוּ בָּאָרֶץ יִהְיֶה מֻתָּר בַּשָּׁמַיִם.
19  תּוּב אָמַר אנָא לכוֹן: דּאִן תּרֵין מִנכוֹן נִשׁתְּווֹן בּאַרעָא עַל כֹּל צבוּ דנִשִׁאלוּן. נִהוֶא להוֹן מִן לוָת אָבי דּבַשׁמַיָּא. 19  עוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם שְׁנַיִם מִכֶּם יַסְכִּימוּ בָּאָרֶץ עַל כָּל דָּבָר שֶׁיְּבַקְּשׁוּ, יִהְיֶה לָהֶם מֵאֵת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם;
20  אַיכָּא גֵיר דַּתרֵין אָו תּלָתָא כנִישִׁין בּשֵׁמי. תַּמָּן אנָא בַינָתהוֹן. 20  כִּי הֵיכָן שֶׁשְּׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נֶאֱסָפִים בִּשְׁמִי, שָׁם אֲנִי בֵּינֵיהֶם.

משל על עבד שלא רצה למחול

21  הָידֵּין קרֶב לוָתֵהּ כֵּאפָא ואֶמַר לֵהּ: מָרי כּמָא זַבנִין אִן נַסכֶּל בִּי אָחי. אֶשׁבּוֹק לֵהּ. עֲדַמָּא לַשׁבַע זַבנִין. 21  אָז נִגַּשׁ אֵלָיו כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, כַּמָּה פְּעָמִים, אִם יַעֲוֶה לִי אָחִי, אֶסְלַח לוֹ? עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?
22  אָמַר לֵהּ יֵשׁוּע: לָא אָמַר אנָא לָך. עֲדַמָּא לַשׁבַע. אֶלָּא עֲדַמָּא לשַׁבעִין זַבנִין שׁבַע שׁבַע. 22  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע, אֶלָּא עַד שִׁבְעִים פְּעָמִים שֶׁבַעִ.
23  מִטֹּל הָנָא אִתּדַּמיַת מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא מַלכָּא דַצבָא דנִסַּב חוּשׁבָּנָא מִן עַבדָּוהי. 23  עַל כֵּן דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ מֶלֶךְ שֶׁרָצָה לְקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מֵעֲבָדָיו.
24  וכַד שַׁרִי למֶסַּב. קַרֶבו לֵהּ חַד. דּחַיָּב רִבּוֹ כַכּרִין. 24  וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל לְקַבֵּל, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶחָד שֶׁחַיָּב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכָּרִים.
25  וכַד לַיתּ הוָא לֵהּ למִפרַע. פּקַד מָרֵהּ דּנִזדַּבַּן הוּ ואַנתּתֵהּ וַבנָוהי וכֹל מִדֶּם דּאִית לֵהּ ונִפרוֹע. 25  וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם, צִוָּה אֲדוֹנָיו שֶׁיִּמָּכֵר הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וִישַׁלֵּם .
26  וַנפַל הָו עָבדָּא סגֶד לֵהּ ואֶמַר: מָרי אַגַּר עֲלַי רוּחָא. וכֹל מִדֶּם פָּרַע אנָא לָך. 26  וְנָפַל הָעֶבֶד, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: אֲדוֹנִי, הֱיֵה נָא אֶרֶך אַפַּיִם כְּלַפַּי וְהַכֹּל אֲשַׁלֵּם לְךָ.
27  ואִתרַחַם מָרֵהּ דּעַבדָּא הָו. וַשׁרָיהי. וחָובּתֵהּ שׁבַק לֵהּ. 27  וְרִחֵם אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא, וּפָטַר אוֹתוֹ, וְאֶת חוֹבוֹ מָחַל לוֹ.
28  נפַק דֵּין עַבדָּא הָו. ואֶשׁכַּח לחַד מִן כּנָוָתֵהּ. דּחַיָּב הוָא לֵהּ דִּינָרֵא מָאא. ואַחדֵּהּ וחָנֵק הוָא לֵהּ ואָמַר לֵהּ: הַב לִי מִדֶּם דּחַיָּב אַנתּ לִי. 28  יָצָא הָעֶבֶד הַהוּא וּמָצָא אֶחָד מֵחֲבֵרָיו שֶׁהָיָה חַיָּב לוֹ מֵאָה דִּינָרִים וְתָפַס אוֹתוֹ וְהֵחֵל חוֹנֵק אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי מַה שֶּׁאַתָּה חַיָּב לִי.
29  וַנפַל הָו כּנָתֵהּ עַל רִגלָוהי. בּעָא מִנֵּהּ ואֶמַר: אַגַּר עֲלַי רוּחָא ופָרַע אנָא לָך. 29  וְנָפַל חֲבֵרוֹ לְרַגְלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְאָמַר: הֱיֵה נָא אֶרֶךְ אַפַּיִם כְּלַפַּי וַאֲשַׁלֵּם לְךָ.
30  הוּ דֵין לָא צבָא. אֶלָּא אֶזַל אַרמיֵהּ בֵּית אַסִּירֵא. עֲדַמָּא דנִתֶּל לֵהּ מָא דחַיָּב לֵהּ. 30  אַךְ הוּא לֹא רָצָה, אֶלָּא הָלַךְ וְהִשְׁלִיכוֹ לְבֵית הָאֲסוּרִים, עַד אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ מַה שֶּׁחַיָּב לוֹ.
31  כַּד חֲזָו דֵּין כּנָוָתהוֹן מִדֶּם דַּהֲוָא. כֶּריַת להוֹן טָב. ואֶתָו אָודַּע למָרהוֹן כֹּל מָא דַהֲוָא. 31  כְּשֶׁרָאוּ חַבְרֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, הִתְעַצְּבוּ מְאֹד וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּ לַאֲדוֹנֵיהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה.
32  הָידֵין קרָיהי מָרֵהּ ואֶמַר לֵהּ: עַבדָּא בִישָׁא. הָי כֻּלָּהּ חָובּתָא שִׁבקֵת לָך דַּבעַיתּ מִני. 32  אָז קָרָא אוֹתוֹ אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: עֶבֶד רָע, אֶת כָּל הַחוֹב הַהוּא מָחַלְתִּי לְךָ מִפְּנֵי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי.
33  לָא וָלֵא הוָא לָך אָף אַנתּ דּתִחוֹן לַכנָתָך אַיכַּנָּא דאֶנָא חַנתָּך. 33  הַאִם לֹא צָרִיךְ הָיִיתָ גַּם אַתָּה לְרַחֵם עַל חֲבֵרְךָ כְּפִי שֶׁאֲנִי רִחַמְתִּי עָלֶיךָ?
34  וַרגֶז מָרֵהּ ואַשׁלְמֵהּ לַמנַגְּדָנֵא. עֲדַמָּא דנִפרוֹע כֹּל מִדֶּם דּחַיָּב לֵהּ. 34  וְרָגַז אֲדוֹנָיו וּמָסַר אוֹתוֹ לַנּוֹגְשִׂים, עַד אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם אֶת כָּל מַה שֶּׁחַיָּב לוֹ.
35  הָכַנָּא נֶעבֶּד לכוֹן אָבי דבַשׁמַיָּא אִן לָא תִשׁבּקוּן אנָשׁ לאַחוּהי מִן לִבּכוֹן סַכלוּתֵהּ. 35  כָּכָה יַעֲשֶׂה לָכֶם אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אִם לֹא תִּסְלְחוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּכָל לְבַבְכֶם אֶת עֲווֹנוֹ.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset