לפרק הקודם

הבשורה על-פי מתי
פרק כב

משל על מלך שערך חתונה

1  וַעֲנָא תוּב יֵשׁוּע בּמַתלָא ואֶמַר: 1  וְעָנָה יֵשׁוּעַ שׁוּב בִּמְשָׁלִים וְאָמַר:
2  אִתּדַּמיַת מַלכּוּתָא דַשׁמַיָּא לגַברָא מַלכָּא דַעֲבַד מִשׁתּוּתָא לַברֵהּ. 2  נִדְמְתָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְאִישׁ מֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ;
3  ושַׁדַּר לעַבדָּוהי דּנִקרוּן לַמזַמנֵא למִשׁתּוּתָא. ולָא צבָו למֵאתָא. 3  וְשָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לִקְרֹא אֶת הַמֻּזְמָנִים לַחֲתֻנָּה, וְלֹא רָצוּ לָבוֹא.
4  ותוּב שַׁדַּר עַבדֵּא אחרָנֵא ואֶמַר: אֶמַּרו לַמזַמנֵא. דּהָא שָׁרוּתי מטַיּבָא. ותָורַי וַמפַטמַי קטִילִין. וכֹל מִדֶּם מטַיַּב. תָּו למִשׁתּוּתָא. 4  וְשׁוּב שָׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים וְאָמַר: אִמְרוּ לַמֻּזְמָנִים: הִנֵּה סְעוּדָתִי מוּכָנָה, שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים, וְהַכֹּל מוּכָן; בּוֹאוּ לַחֲתֻנָּה.
5  הָנוֹן דֵּין בּסָו ואֶזַלו. אִית דּלַקרִיתֵהּ. ואִית דַּלתֵאגוּרתֵּהּ. 5  אַךְ הֵם זִלְזְלוּ וְהָלְכוּ, זֶה אֶל שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל מִסְחָרוֹ;
6  שַׁרכָּא דֵין אֶחַדו לעַבדָּוהי. וצַעַרו וקַטֶּלו. 6  וְהַיֶּתֶר תָּפְסוּ אֶת עֲבָדָיו, וְהִתְעַלְּלוּ בָּהֶם וַהֲרָגוּם.
7  כַּד שׁמַע דֵּין מַלכָּא. רגֶז ושַׁדַּר חַילָוָתֵהּ. אָובֶּד לקָטוֹלֵא הָנוֹן. ולַמדִינתּהוֹן אָוקֶד. 7  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, הִתְרַגֵּז וְשָׁלַח אֶת צִבְאוֹתָיו וְהִשְׁמִיד אֶת הָרוֹצְחִים הָהֵם, וְאֶת עִירָם שָׂרַף.
8  הָידֵּין אֶמַר לעַבדָּוהי: מִשׁתּוּתָא מטַיְּבָא. והָנוֹן דַּמזַמנִין הוָו לָא שׁוֵין הוָו. 8  אָז אָמַר לַעֲבָדָיו: הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַלָּלוּ שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא הָיוּ רְאוּיִים.
9  זֶלו הָכֵיל למַפּקָנֵא דאוּרחָתָא. וכֹל מַן דּמִשׁכּחִין אנתּוֹן קרָו למִשׁתּוּתָא. 9  לָכֵן לְכוּ לְמוֹצָאֵ הַדְּרָכִים, וְכָל מִי שֶׁתִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֶל הַחֲתֻנָּה.
10  וַנפַקו עַבדֵּא הָנוֹן לאוּרחָתָא. וכַנֶּשׁו כֹּל דּאִשׁכַּחו. בִּישֵׁא וטָבֵא. ואִתִמלִי בֵית מִשׁתּוּתָא סמִיכֵא. 10  וְיָצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל הַדְּרָכִים, וְאָסְפוּ אֶת כָּל מִי שֶׁמָּצְאוּ, רָעִים וְטוֹבִים, וְנִתְמַלֵּא אוּלַם הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים.
11  ועַל מַלכָּא דנֶחזֶא סמִיכֵא. וַחֲזָא תַמָּן גַּברָא דלָא לבִישׁ לבוּשָׁא דמִשׁתּוּתָא. 11  וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת הַמְסֻבִּים, וְרָאָה שָׁם אִישׁ שֶׁאֵינוֹ לָבוּשׁ מַלְבּוּשֵׁי חֲתֻנָּה.
12  ואֶמַר לֵהּ: חַבֶרי. אַיכַּנָּא עַלְתְּ לכָא. כַּד נַחתֵּא דמִשׁתּוּתָא לַיתּ לָך. הוּ דֵין אִשׁתַּתַּק. 12  וְאָמַר לוֹ: יְדִידִי, אֵיךְ נִכְנַסְתָּ לְכָאן וּבִגְדֵי חֲתֻנָּה אֵין לְךָ? אַךְ הוּא הִשְׁתַּתֵּק.
13  הָידֵּין אֶמַר מַלכָּא לַמשַׁמשָׁנֵא: אַסּוֹרו אִידָוהי ורִגלָוהי. ואַפּקוּהי לחֶשּׁוֹכָא בַרָיָא. תַּמָּן נִהוֶא בִכיָא וחוּרָק שִׁנֵּא. 13  אָז אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרְתִים: כִּבְלוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּים.
14  סַגִּיאִין אִנּוֹן גֵּיר קרַיָּא וַזעוֹרִין גּבַיָּא. 14  כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים.

שאלות בעניין מס לקיסר ותחיית המתים

15  הָידֵּין אֶזַלו פּרִישֵׁא. נסַבו מִלכָּא דאַיכַּנָּא נצוּדוּנָיהי בּמִלתָא. 15  אָז הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְטִכְּסוּ עֵצָה אֵיךְ לְלָכְדוֹ בְּמִלָּה.
16  ושַׁדַּרו לוָתֵהּ תַּלמִידַיהוֹן עַם דּבֵית הֵרוֹדֶס ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. יָדעִינַן דּשַׁרִיר אַנתּ. ואוּרחָא דאַלָהָא בקוּשׁתָּא מַלֶּף אַנתּ. ולָא שׁקִיל אַנתּ צֶפּתָא לאנָשׁ. לָא גֵיר נָסֵב אַנתּ בּאַפֵּא דאנָשָׁא. 16  וְשָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם עִם אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס, וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁמְּהֵימָן אַתָּה וְאֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים מְלַמֵּד אַתָּה בֶּאֱמֶת; וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לָאֲנָשִׁים.
17  אֶמַר לַן הָכֵיל אַיכַּנָּא מִתִחזֶא לָך. שַׁלִּיט למִתַּל כְּסֶף רֵשָׁא לקֵסַר אָו לָא. 17  לָכֵן אֱמֹר לָנוּ אֵיךְ נִרְאֶה לְךָ הַדָּבָר: הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?
18  יֵשׁוּע דֵּין יִדַע בִּישׁוּתהוֹן ואֶמַר: מָנָא מנַסֵּין אנתּוֹן לִי נָסבַּי בּאַפֵּא. 18  אַךְ יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת רָעָתָם וְאָמַר: מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי, מַעֲמִידֵי-פָּנִים?
19  חָוָאוּני דֵּינָרָא דַכסֶף רֵשָׁא. הִנּוֹן דֵּין קַרֶבו לֵהּ דֵּינָרָא. 19  הַרְאוּ לִי דִּינָר לְמַס הַגֻּלְגֹּלֶת.וְהֵם הִגִּישׁוּ לוֹ דִּינָר.
20  ואֶמַר להוֹן יֵשׁוּע: דּמַנּוּ צַלמָא הָנָא וַכתָבָא. 20  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: שֶׁל מִי הַצֶּלֶם הַזֶּה וְהַכְּתֹבֶת?
21  אָמרִין לֵהּ: דּקֵסַר. אֶמַר להוֹן: הַבו הָכֵיל דּקֵסַר לקֵסַר. ודַאלָהָא לאַלָהָא. 21  אָמְרוּ: שֶׁל הַקֵּיסָר. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר לַקֵּיסָר, וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים.
22  וכַד שׁמַעו. אִתּדַּמַּרו. ושַׁבקוּהי ואֶזַלו. 22  וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, הִתְפַּלְּאוּ וַעֲזָבוּהוּ וְהָלְכוּ.
23  בּהָו יָומָא קרֶבו זַדּוּקָיֵא ואָמרִין לֵהּ לַיתּ חָיַת מִיתֵא. ושָׁאְלוּהי 23  בַּיוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ צְדוֹקִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵין תְּחִיַּת מֵתִים; וּשְׁאָלוּהוּ
24  ואָמרִין לֵהּ: מַלּפָנָא. מוּשֵׁא אֶמַר לַן: דּאִן אנָשׁ נמוּת כַּד לַיתּ לֵהּ בּנַיָּא. נִסַּב אַחוּהי אַנתּתֵהּ. וַנקִים זַרעָא לאַחוהי. 24  וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, מֹשֶׁה אָמַר לָנוּ: אִישׁ אִם יָמוּת וְאֵין לוֹ בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.
25  אִית הוָו דֵּין לוָתַן אַחֵא שַׁבעָא. קַדמָיָא נסַב אַנתּתָא ומִית. וַדלַיתּ הוָא לֵהּ בּנַיָּא. שַׁבקָהּ אַנתּתֵהּ לאַחוּהי. 25  בְּרַם הָיוּ אֶצְלֵנוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּמֵת; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, הִשְׁאִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו.
26  הָכוָת אָף הָו דַּתרֵין אָף הָו דַּתלָתָא וַעֲדַמָּא לשַׁבעָתַיהוֹן. 26  כָּךְ גַּם הַשֵּׁנִי, גַּם הַשְּׁלִישִׁי, וְעַד שִׁבְעָתָם.
27  בּחַרתָא דֵין דּכֻלהוֹן מִיתַת אָף אַנתּתָא. 27  וְאַחֲרֵי כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.
28  בַּקיָמתָּא הָכֵיל לאַינָא מִן הָלֵין שַׁבעָא תִהוֶא אַנתּתָא. כֻּלהוֹן גֵּיר נַסבּוּהּ. 28  וּבְכֵן, בַּתְּקוּמָה, לְמִי מֵהַשִּׁבְעָה הָאֵלֶּה תִּהְיֶה לְאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם לָקְחוּ אוֹתָהּ?
29  עֲנָא יֵשׁוּע ואֶמַר להוֹן: טָעֵין אנתּוֹן דּלָא יָדעִין אנתּוֹן כּתָבֵא ולָא חַילֵהּ דּאַלָהָא. 29  עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: טוֹעִים אַתֶּם מִשּׁוּם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת גְּבוּרַת אֱלֹהִים;
30  בַּקיָמתָּא גֵיר דּמִּיתֵא לָא נָסבִּין נִּשֵּׁא אָף לָא נִשֵּׁא הָויָן לגַברֵא. אֶלָּא אַיך מַלַאכֵא דאַלָהָא בַשׁמַיָּא אִיתַיהוֹן. 30  כִּי בִּתְקוּמַת הַמֵּתִים אֵין נוֹשְׂאִים נָשִׁים גַּם אֵין הַנָּשִׁים נִשָּׂאוֹת לַגְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם הֵם.
31  עַל קיָמתָּא דֵין דּמִיתֵא לָא קרַיתּוֹן מִדֶּם דּאִתאֲמַר לכוֹן מִן אַלָהָא דאֶמַר: 31  וְעַל תְּקוּמַת הַמֵּתִים, לֹא קְרָאתֶם מַה שֶׁנֶּאֱמַר לָכֶם מֵאֵת אֱלֹהִים, לֵאמֹר,
32  דּאֶנָא אנָא אַלָהֵהּ דּאַברָהָם אַלָהֵהּ דּאִיסחַק אַלָהֵהּ דּיַעקוֹב. ואַלָהָא לָא הֲוָא דמִיתֵא אֶלָּא דחַיֵּא. 32  אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב? וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ שֶׁל הַמֵּתִים אֶלָּא שֶׁל הַחַיִּים.
33  וכַד שׁמַעו כִּנשֵׁא. מִתּתַּמהִין הוָו בּיוּלפָנֵהּ. 33  וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַהֲמוֹנִים, הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ.

המצוה הגדולה

34  פּרִישֵׁא דֵין כַּד שׁמַעו דּשַׁתֶּק לזַדּוּקָיֵא. אִתכַּנַּשׁו אַכחדָא. 34  וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים כִּי הִשְׁתִּיק אֶת הַצְּדוֹקִים, נֶאֶסְפוּ יַחַד.
35  ושַׁאְלֵהּ חַד מִנהוֹן דּיָדַע נָמוֹסָא כַּד מנַסֶּא לֵהּ. 35  וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיָּדַע תּוֹרָה וְהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ:
36  מַלּפָנָא. אַינָא פוּקדָּנָא רַב בּנָמוֹסָא. 36  מוֹרֶה, אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה?
37  יֵשׁוּע דֵּין אֶמַר לֵהּ: דּתִרחַם למָריָא אַלָהָך מִן כֻּלֵּהּ לִבָּך ומִן כֻּלָּהּ נַפשָׁך ומִן כֻּלֵּהּ חַילָך ומִן כֻּלֵּהּ רֶעיָנָך. 37  וְיֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ.
38  הָנָו פּוּקדָּנָא רַבָּא וקַדמָיָא. 38  זוֹהִי הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה.
39  ודַתרֵין דּדָמֵא לֵהּ: דּתִרחַם לקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך. 39  וְהַשְּׁנִיָּה, הַדּוֹמָה לָהּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
40  בּהָלֵין תּרֵין פּוּקדָּנִין תַּליָא אוֹרָיתָּא וַנבִיֵּא. 40  בְּאֵלֶּה שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת תְּלוּיָה הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים.

ישוע שואל בעניין בן-דוד

41  כַּד כּנִישִׁין דֵּין פּרִישֵׁא. שַׁאֶל אִנּוֹן יֵשׁוּע 41  כַּאֲשֶׁר הִתְקַהֲלוּ הַפְּרוּשִׁים, שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ
42  ואֶמַר: מָנָא אָמרִין אנתּוֹן עַל משִׁיחָא בַּר מַנּוּ. אָמרִין לֵהּ: בַּר דָּוִיד. 42  וְאָמַר: מָה אוֹמְרים אַתֶּם עַל הַמָּשִׁיחַ? בֶּן מִי הוּא? אָמְרוּ לוֹ: בֶּן-דָּוִד.
43  אָמַר להוֹן: ואַיכַּנָּא דָוִיד בּרוּח קָרֵא לֵהּ מָריָא. אֶמַר גֵּיר: 43  אָמַר לָהֶם: וְאֵיךְ דָּוִד, בָּרוּחַ, קוֹרֵא לוֹ אָדוֹן, כִּי אָמַר:
44  דּאֶמַר מָריָא למָרי. דּתֶב לָך מִן יַמִיני. עֲדַמָּא דאֵסִים בּעֶלדּבָבַיך תּחֵית רִגלַיך. 44  נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי: שֵׁב לְךָ מִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ תַּחַת רַגְלֶיךָ?
45  אִן הָכֵיל דָּוִיד קָרֵא לֵהּ מָריָא. אַיכַּנָּא ברֵהּ הוּ. 45  לְפִיכָךְ, אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ אָדוֹן, אֵיךְ הוּא בְּנוֹ?
46  ולָא אנָשׁ אִשׁכַּח דּנִתֶּל לֵהּ פִּתגָמָא. ולָא אנָשׁ אַמרַח תּוּב מִן הָו יָומָא לַמשַׁאָלוּתֵהּ. 46  וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לָתֵת לוֹ תְּשׁוּבָה; וְאִישׁ לֹא הֵעֵז עוֹד מֵהַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.

לפרק הבא









להפעלת המסגרות
load frameset