הבשורה על-פי מרקוס
פרק ח

ישוע מאכיל ארבעת אלפים איש

(מתי טו' 39-32)

1 בְּאַחַד הַיָּמִים שׁוּב נֶאֱסַף עַם רַב וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. קָרָא יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: 2 "נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל הֶהָמוֹן, כִּי כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם אִתִּי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. 3 אִם אֶשְׁלַח אוֹתָם לְבָתֵּיהֶם רְעֵבִים, יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁבָּאוּ מֵרָחוֹק." 4 הֵשִׁיבוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "מֵאַיִן יוּכַל אִישׁ לְהַשְׂבִּיעַ אוֹתָם בְּלֶחֶם פֹּה בַּמִּדְבָּר?"(במדבר יא' יג') 5 שָׁאַל אוֹתָם: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?" עָנוּ לוֹ: "שֶׁבַע". 6 הוּא צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ; לָקַח אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ וּבָצַע, נָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ, וְהֵם הִגִּישׁוּ לָעָם. 7 גַּם כַּמָּה דָּגִים קְטַנִּים הָיוּ לָהֶם. בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם וְאָמַר לְהַגִּישׁ גַּם אֶת אֵלֶּה. 8 הֵם אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ. אַחֲרֵי כֵן אָסְפוּ שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים מָנוֹת נוֹתָרוֹת. 9 מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים. הוּא שִׁלַּח אוֹתָם 10 וּמִיָּד נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו וְעָבַר אֶל אֵזוֹר דַּלְמָנוּתָא.

הפרושים מבקשים אות

(מתי טז' 4-1)

11 יָצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וְהֵחֵלּוּ לְהִתְוַכֵּחַ אִתּוֹ, וּכְדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם. 12 נֶאֱנַח יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ וְאָמַר: לָמָּה הַדּוֹר הַזֶּה מְבַקֵּשׁ אוֹת? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם יִנָּתֵן אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה! 13 עָזַב אוֹתָם, חָזַר לַסִּירָה וְהִפְלִיג לַצַּד הַשֵּׁנִי.

שאור הפרושים ושאור הורדוס

(מתי טז' 12-5)

14 הַתַּלְמִידִים שָׁכְחוּ לָקַחַת לֶחֶם וּבַסִּירָה הָיְתָה לָהֶם רַק כִּכַּר לֶחֶם אַחַת. 15 הִזְהִיר אוֹתָם בְּאָמְרוֹ: "שִׂימוּ לִבְּכֶם, הִשָּׁמְרוּ מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים וּמִשְּׂאוֹר הוֹרְדוֹס." 16 הֵם דִּבְּרוּ זֶה עִם זֶה עַל כָּךְ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם. 17 הִבְחִין בָּזֶה וְאָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם מְדַבְּרִים עַל כָּךְ שֶׁאֵין לָכֶם לֶחֶם? עֲדַיִן אֵינְכֶם מְבִינִים אַף לֹא תּוֹפְסִים? הַאִם קָהָה לְבַבְכֶם? 18 עֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִּרְאוּ וְאָזְנַיִם לָכֶם וְלֹא תִּשְׁמָעוּ?(ירמיהו ה' כא'; יחזקאל יב' ב') גַּם אֵינְכֶם זוֹכְרִים 19 כַּאֲשֶׁר בָּצַעְתִּי אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי מָנוֹת נוֹתָרוֹת לְקַחְתֶּם?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "שְׁנֵים-עָשָׂר". 20 "וְהַשֶּׁבַע לְאַרְבַּעַת הָאֲלָפִים, כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי מָנוֹת נוֹתָרוֹת לְקַחְתֶּם?" אָמְרוּ לוֹ: "שִׁבְעָה". 21 אָמַר לָהֶם: "עֲדַיִן אֵינְכֶם תּוֹפְסִים?"

ריפוי העיוור בבית צידה

22 כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵית צַיְדָא הֵבִיאוּ אֵלָיו עִוֵּר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לִנְגֹּעַ בָּעִוֵּר. 23 הֶחֱזִיק יֵשׁוּעַ אֶת הָעִוֵּר וְהוֹלִיכוֹ אֶל מִחוּץ לַכְּפָר. הוּא יָרַק בְּעֵינָיו וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו. שָׁאַל אוֹתוֹ: "הַאִם אַתָּה רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ?" 24 הִבִּיט וְאָמַר: "אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים; כְּמוֹ עֵצִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִתְהַלְּכִים." 25 סָמַךְ אֶת יָדָיו עַל עֵינָיו שֵׁנִית וְהָאִישׁ רָאָה הֵיטֵב; הוּא נִרְפָּא וְרָאָה אֶת הַכֹּל בְּאֹפֶן בָּרוּר.(תהילים קמו' ח'; ישעיהו לה' ה') 26 שָׁלַח אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ בְּאָמְרוֹ: "אַל תִּכָּנֵס לַכְּפָר."

כיפא מכיר שישוע הוא המשיח

(מתי טז' 20-13; לוקס ט' 21-18)

27 יֵשׁוּעַ יָצָא עִם תַּלְמִידָיו אֶל הַכְּפָרִים שֶׁבְּאֵזוֹר קֵיסַרְיָה פִילִיפִּי. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל אֶת תַּלְמִידָיו: "מָה אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים עָלַי, מִי אֲנִי?" 28 הֵשִׁיבוּ לוֹ וְאָמְרוּ: "'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל'; וְיֵשׁ אוֹמְרִים 'אֵלִיָּהוּ' וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, 'אַחַד הַנְּבִיאִים'." 29 שָׁאַל אוֹתָם: "וְאַתֶּם, מָה אַתֶּם אוֹמְרִים -- מִי אֲנִי?" הֵשִׁיב כֵּיפָא וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה הַמָּשִׁיחַ." 30 הִזְהִיר אוֹתָם יֵשׁוּעַ שֶׁלֹּא יַגִּידוּ עָלָיו לְאִישׁ.

ישוע מדבר על מותו ותחייתו

(מתי טז' 28-21; לוקס ט' 27-22)

31 הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם שֶׁבֶּן-הָאָדָם צָרִיךְ לִסְבֹּל הַרְבֵּה, שֶׁהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּהוּ, (ישעיהו נג' ג') שֶׁיֵּהָרֵג וּלְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם. 32 אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אָמַר בְּגָלוּי. לָקַח אוֹתוֹ כֵּיפָא הַצִּדָּה וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ. 3 אַךְ יֵשׁוּעַ פָּנָה וְהִבִּיט בְּתַלְמִידָיו, גָּעַר בְּכֵיפָא וְאָמַר: "סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן, כִּי אֵין לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים אֶלָּא לְדִבְרֵי בְּנֵי אָדָם." 34 קָרָא אֵלָיו אֶת הֶהָמוֹן עִם תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ וְיֵלֵךְ אַחֲרַי; 35 כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה -- יַצִּילֶנָּה. 36 מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיַפְסִיד אֶת נַפְשׁוֹ? 37 שֶׁכֵּן מַה יִּתֵּן אָדָם כִּתְמוּרָה בְּעַד נַפְשׁוֹ? 38 כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה בַּדּוֹר הַנּוֹאֵף וְהַחוֹטֵא הַזֶּה, גַּם הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן-הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים."(דניאל ז' יג'-יד')